072-3290753
את מיצב הניאון יצרה נלי אגסי יחד עם בנה, עמנואל, והוא מוצג בהצבת קבע גדולת ממדים בנמל התעופה של שיקגו, אליה היגרה האמנית מישראל עם משפחתה לפני כשלוש עשרה שנים. במיקומה המקורי, במעבר הארוך המוביל אל דלפקי הדרכונים ואולם מקבלי הפנים, מאירה הכתובת המינימליסטית, המשורטטת בכתב יד ילדי מהוסס, חוויות אישיות וקולקטיביות של מרחק, געגועים ואמביוולנטיות של שייכות וזרות, אך גם את תמצית הציפייה וההקלה של ההגעה הביתה.
עבודת הניאון של נלי אגסי מהבהבת באופן קבוע, כך שהאותיות ׳Wel׳ נעלמות ושבות, ונותרת האמרה ״Come Home״ כקריאה נואשת להחזרת החטופים והחטופות וכביטוי לנוכחותם הנפקדת בדמיון הקולקטיבי.
בהזמנת המוזיאון, ותחת רשמי ה-7 באוקטובר, יצרה אגסי גרסה מוקטנת של העבודה. במיקומה ובעיתוי הצגתה הנוכחיים, על רקע תודעה מוצפת במראות הרס של בתים נטושים, שרופים ומופגזים ובמרחב התצוגה האלביתי שבתוך המוזיאון – מבנה שהיה בעברו בית משפחה פלסטיני שהפך מוצב צבאי – נטענת כתובת הרפאים המרצדת על הקיר במשמעויות ובהקשרים אחרים. כמו שלט דרכים מקולקל, היצירה מהבהבת לסירוגין, כך שהאותיות "Wel" מבליחות ונעלמות, ונותרות המלים "come home" כהבעה של משאלה או תקווה הנשארת תלויה בחלל. בהדהודה הווה טראומטי מתמשך של פליטים, עקורים ומפונים מביתם שעבורם הפך הבית לאתר של אובדן ואסון, נדמה שהעבודה לוכדת יותר מכל את אזור הדמדומים של החטופים: היא מתפקדת באופן אסוציאטיבי כקריאה נואשת, מייחלת-דורשת, להחזרתם, המכילה בתוכה את נחמת השיבה של מי שכבר שוחררו, ובה בעת כביטוי לנוכחותם הנעדרת, שאינה נותנת מנוח.
