נגיש

נגיש חלקית

לא נגיש

פתוח בשישי ערב

כניסה בחינם

יש סוכה

WiFi בחינם

חניה בחינם

פתוח בשבת

נוף מדהים

פסלים ואנדרטאות

תיאטראות

שווקים

אתרים

איצטדיונים והיכלי ספורט

אתרים היסטוריים

גלריות

גני משחקים

טבע ופארקים

מוזיאונים

מקומות קדושים לאיסלם

מקומות קדושים ליהדות

מקומות קדושים לנצרות

תצפיות

מרכזי מבקרים

פנינות חמד נסתרות

לילדים

ימי כיף לעובדים

למשפחות

לזוגות

מתאים לעסקים

לציבור דתי

לצעירים

לירח דבש

קבוצות

חובבי אומנות

חובבי אתגר

בר/בת מצווה

ימי הולדת

אורחים מחו"ל

חברות, ארגונים וועדי עובדים

חובבי תרבות

חמשוש ראשון 28-30/03

חמשוש שני 04-06/04

חמשוש שלישי 11-13/04

הנחות וקופונים

המומלצים שלנו

הכי פופולארי

מטיילים משתפים

סביב חומות העיר העתיקה

שביל הצפון

הכניסה לירושלים

הרובע המוסלמי

ליד ירושלים

ליד הכותל

נחלאות

שדרת המוזיאונים

דרום ירושלים

צפון ירושלים

הרי ירושלים

רחוב יפו והסביבה

שוק מחנה יהודה

מדרחוב בן יהודה

נחלת שבעה

המושבה הגרמנית ועמק רפאים

בקעה ודרך בית לחם

עין כרם

אבו גוש

ממילא

מתחם התחנה הראשונה

סינמה סיטי

הר חוצבים

קניון מלחה

קניון הדר

יס פלאנט

שוק העיר העתיקה

הרובע היהודי

הרובע הנוצרי

הרובע הארמני

קניון התחנה המרכזית

רמת אשכול

קניון רמות

סוכות

חנוכה

חג המולד

חורף

פסח

שבועות

קיץ

יום ירושלים

אביב

פורים

כל השנה

סילבסטר

סליחות

 חמשושלים 2024

ראש השנה

רמדאן

מרכז העיר

ליד העיר העתיקה

ירושלים הירוקה

העיר העתיקה

3 כוכבים ומעלה

2 כוכבים ומעלה

5 כוכבים

4 כוכבים ומעלה

אטרקציות בירושלים

אטרקציות

הכותל המערבי הינו אבן שואבת עבור העם היהודי, ונחשב לאתר המקודש ביותר שמשמש לתפילה ולהתכנסויות דתיות ולאומיות. למקום מגיעים המוני תיירים, מבקרים ומתפללים.

Free Entrance

Accessibility

הכותל המערבי

atr-olc-crd-western-wall-dreamstime-1-768x512.jpg

מרכז דוידסון מזמין אתכם לקחת חלק במסע בזמן לעבר ירושלים הקדומה עם סיורי מציאות מדומה (VR) לכל המשפחה.

מעירים את העבר: סיור מציאות מדומה VR ייחודי במרכז דוידסון

atr-davidson-archeological-garden-VR-3-450x235.jpg

מרכז דוידסון, הגן הארכאולוגי של ירושלים, ממוקם בסמיכות לכותל המערבי בעיר העתיקה. מרכז דוידסון הוא מהאתרים הגדולים והבולטים שבעיר העתיקה ובירושלים בכלל בגלל כמה סיבות פשוטות: חשיבותו ההיסטורית, הארכאולוגית ויופיו המרהיב והייחודי.

מתאים לילדים

Kids Friendly

הגן הארכיאולוגי ירושלים - מרכז דוידסון

בית הכנסת החורבה הוא בית הכנסת המפואר והגדול ברובע היהודי, שמגולל את סיפורה של חידוש ההתיישבות היהודית-האשכנזית בירושלים. 

בית כנסת החורבה

זהו מתחם רחב ידיים, ובו נציגות הוותיקן בארץ הקודש, הפטריארך הלטיני. במתחם נמצאים משרדי הפטריארכיה, קתדרלה מרשימה וכן בית הארחה. 

הפטריארכיה הלטינית

מסגד אל-אקצא הממוקם בדרום הר הבית סמוך לארוות שלמה, הוא מקום תפילה גדול ומרשים ובין המסגדים החשובים והמקודשים ביותר בעולם המוסלמי. מסגד אל-אקצא בעל המבנה של בזיליקה ביזנטית וכיפתו נראית למרחקים. מי שאינו מוסלמי מנוע מלהיכנס למסגד, אבל אפשר לבקר במתחם בשעות הפתיחה ללא אפשרות להיכנס למבנים.


מסגד אל-אקצא

כנסיית כל העמים נמצאת ליד גן גת שמנים בחלקו המערבי של הר הזיתים, במקום בו לפי המסורת הנוצרית התפלל ישו את תפילתו האחרונה. שמה המקורי של הכנסייה הוא כנסיית היגון, אך מכיון שהוקמה בסיוע תרומות מקהילות פרנציסקניות מכל רחבי העולם, היא נקראת "כנסיית כל האומות", או "כנסיית כל העמים". 

כנסיית כל העמים

sld-atr-crd-ministry-of-tourism-church-of-all-nations-1.jpg

שער יפו הוא אחד משמונת שערי העיר העתיקה בירושלים. השער ממוקם בחומה המערבית של העיר ותוכלו להגיע אליו בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי אותו מומלץ להשאיר בחניון שדרות ממילא או בחניון קרתא (שהוא הקרוב יותר). מחוץ לשער, ממוקמת רחבת אבן ממנה ניתן להשקיף לעבר נופיה הקסומים של ירושלים.

חניה בתשלום

Free Parking

שער יפו

atr-olc-crd-jaffa-gate-ministry-of-tourism.jpg

גן הקבר הוא המקום על פי אמונת הנוצרים הפרוטסטנטים לקבורת ישו. הגן רווי פינות חמד ירוקות, הוא מקום שקט ומותאם לתפילה. 

גן הקבר

atr-crd-garden-tomb-jesus-ministry-of-tourism-2.jpg

מתחם שוקק חיים בסמוך לכנסיית הקבר, ובו חנויות ססגוניות, מסעדות, כנסיות ואתרים שונים. גבולותיו: במערב רחוב הנוצרים, בדרום רחוב דוד, במזרח שוק הקצבים, ובצפון רחוב שוק הצבעים וכנסיית הקבר.

בשטח זה היה בעבר הפורום הרומי שהיה רחבה גדולה, אשר שימשה כשוק עירוני. כך נשמר הרצף התפקודי של המתחם אשר ממשיך בימינו לשמש בין היתר לצורכי מסחר.

בתקופה הצלבנית ישב כאן מסדר האבירים על-שם יוחנן המטביל (סנט ג'ון), הידוע כמסדר ה'הוספיטלרי'.

ההוספיטלרים הקימו באזור זה שתי כנסיות (סנטה מריה גרנדה וסנטה מריה לטינה)  ובית-חולים גדול ומתקדם לטובת עולי הרגל הנוצריים.

מקור השם 'מוריסטאן' הוא שיבוש המילה "בימריסטאן" אשר פירושה בית חולים בניב פרסי-תורכי. לאחר כיבוש ירושלים על-ידי צלאח א-דין, הגיעו חייליו לירושלים. צלאח א-דין, קצין צבא מזהיר ומצליח, ממוצא כורדי, אשר הביס את צבאות הצלבנים. בתקופה זו החלו לכנות את האזור הזה על שם בית החולים הצלבני שהיה כאן: 'בימריסטאן'. לאחר שנים שובש השם בערבית, והוא נותר עד היום מוריסטאן.

במהלך השנים נעזב וננטש האזור והצטברו בו חורבות מבנים וגלי אשפה. רק בסוף המאה ה-19 החלה התעוררות מחודשת במתחם רחב ידיים זה. ראשית הבנייה נעשתה על-ידי הגרמנים אשר בנו את כנסיית הגואל הלותרנית בעלת הצריח המחודד, במקום בו הייתה הכנסייה הצלבנית "סנטה מריה לטינה". בבניית הכנסייה שולבו שרידי הכנסייה הצלבנית. הכנסייה נחנכה בשנת 1898 בנוכחות קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה. בהמשך בנו הגרמנים מבנים נוספים בשטח המוריסטאן: בית ספר לנערים ומרכז לקהילה הלותרנית. בקומה הראשונה של הבנין המשמש את הקהילה ואת ראשי העדה הלותרנית, נעשה שימוש בקלויסטר (חצר מוקפת קשתות) הצלבני של מסדר אבירי סנט ג'ון.

השטח הנותר נמכר בהמשך לפטריארכיה היוונית האורתודוכסית אשר הקימה במקום בו הייתה כנסיית 'סנטה מריה גרנדֶה' הצלבנית שוק תיירותי. השוק נחנך בשנת 1903. יזם הפרויקט היה האריכמנדריט אבטימוס ועל שמו נקרא השוק עד היום. במרכז השוק מזרקה מפוארת, אשר נבנתה לכבוד 25 שנות שלטונו של הסולטאן העות'מאני, עבדול חמיד השני. המזרקה שוקמה לאחרונה לאחר שלא פעלה עשרות שנים ובצידה ניתן לראות שתי שקתות שסיפקו מים למבקרים באזור.

שוק מוריסטן

הרובע הארמני הוא הקטן בין רובעי ירושלים,  והוא למעשה מנזר קדום ומקום מושבה של הפטריארכיה הארמנית. מוצא הארמנים באזור אגם ואן והר אררט במזרח תורכיה.

הפטריארכיה הארמנית, הרובע הארמני

atr-trs-armenian_quarter_jerusalem_old_city-crd-bhm-222-768x439.jpg.webp

משני עברי הסמטה שוכנת הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, הקדומה בפטריארכיות של ירושלים.  בסמטה נוכל לראות את הדגלים המתנוססים. אלו הם דגלי יוון (בצבעים תכלת-לבן) ודגלי הפטריארכיה ובהם צלב אדום על רקע לבן.

לא ניתן להיכנס אל המתחם, אשר משמש מקום מושבה של "אחוות הקבר הקדוש" המנהלת את ענייני הקהילה בארץ הקודש, ושל הפטריארך העומד בראשה.

בפתחי המבנים ובמרכז הדגל סמל בדמות האות T ובמרכזה עיגול: זהו שילוב של האותיות היווניות "טאו" ו"פי", ראשית המילה היוונית "טאפוס" Taphos, אשר משמעה קבר. הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית חולשת על שטח רב במתחם כנסיית הקבר הקדוש.

בצידו הדרומי של הרחוב (מימין, אם עומדים עם הפנים מזרחה, בכיוון רחוב הנוצרים) נמצאים המשרדים של "אחוות הקבר הקדוש" העתיקה המנהלת את ענייני העדה. מעל הפתח יש תבליט של קבר ישו, ומעבר לפתח המשרדים, כנסיות ומנזר וכן גישה אל גג כנסיית הקבר. מצפון (משמאל) מושב הפטריארך, הספרייה ואולם קבלת הפנים.

ברשות העדה חפצים עתיקים וכתבי יד חשובים, ובבעלותה קרוב לארבעים אתרים ומוסדות באגן העיר העתיקה, ומבנים ברחבי ירושלים ועליהם סמל ה"טאפוס".

אורתודוקסיה פירושה ביוונית "הדרך הישרה", האמִיתית. מאז הפילוג הגדול שחל בכנסייה בשנת 1054 מציין המונח את הכנסייה המזרחית, ואילו הכנסייה המערבית, שמרכזה ברומא, מכונה "קתולית" (עולמית, כוללת). בנצרות האורתודוקסית מודגשות המיסטיקה והחוויה שבפולחן, הכנסיות עשירות בעיטורים ואפופות קטורת, ושפת התפילה יוונית. עבודת הפולחן נעשית מאחורי מחיצה מעוטרת הנקראת "איקונוסטאזיס", שאינה מאפשרת למאמין הפשוט לראות את מעשיו של כהן הדת.

רובה המוחלט של הקהילה ממוצא ערבי, אך הנהגתה ממוצא יווני. בבעלות היוונים-אורתודוקסים מבנים רבים וקרקעות ברחבי ירושלים וישראל, בהן אדמות שהוחכרו לבניין הכנסת וקריית הממשלה.

הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית

שוק מרשים אשר נבנה במאה ה-14 בימי האמיר הממלוכי תַנכִּיז. בקצהו שער מוכרי הכותנה - באב אל-קטאנין, שער המוביל להר הבית והוא הקרוב ביותר אל כיפת הסלע.

השער בנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי: אָבְּלַק (בערבית: מנומר), שילוב של אבנים אדומות וצהובות, שחורות ולבנות, בראשו עיטור נטיפים הנקרא "מֻקַרנַס".

כיום כבר לא נותרו כאן מוכרי כותנה ואולם השער והשוק נושאים את זיכרון המסחר מימים עברו. בשוק כחמישים חנויות ובתחומיו נבנו גם ח'אן (מלון אורחים), שני בתי מרחץ מפוארים וחדרי מגורים.

תיירים אשר פקדו את השוק התרשמו מיופיו, והעלו על הכתב את תיאוריהם. ר' משה באסולה אשר ביקר בעיר במאה ה-16 כתב: "ויש שוק אחר, נאה מכולם, כולו חנויות של צמר גפן, ובראש זה השוק שער אחד לבית המקדש".

בחלקו המערבי של השוק נראה פתח מסורג המוביל לתוך מבואה. זהו ח'אן תַנְכִּיז, המשמש כיום את "המרכז ללימודי ירושלים" של אוניברסיטת אלקודס. במשקוף חצוב גביע, סמלו של  האמיר הממלוכי תַנְכִּיז.

בצידו המערבי של הח'אן נמצא בית מרחץ ממלוכי מרשים ביופיו, חמאם אל-עין (בערבית: בית מרחץ המעין). המים לחמאם הובלו מאזור בריכות שלמה, באמצעות אמת מים מתקופת בית שני אשר שופצה בתקופה הממלוכית.

שוק מוכרי הכותנה (סוק אל-קטאנין)

תערוכת "לבד על החומות" המתעדת את נפילת הרובע היהודי בתש"ח, היא תערוכת צילומים מרתקת המהווה תיעוד נדיר של ימיו האחרונים וכיבושו של הרובע היהודי במלחמת העצמאות: קרב הגבורה, הכניעה ונפילת הלוחמים בשבי הירדני, ההרס והביזה.
בתערוכה משולב הסרט "לבד על החומות", המגולל מזווית אישית עדויות מפי לוחמים שהגנו על הרובע היהודי, את הדרמה והטרגדיה של תושבי הרובע ומגניו, וביקורת נוקבת על הנהגת הישוב והצבא שבדרך בימיה הראשונים של תקומת מדינת ישראל.

תערוכת "לבד על החומות"

כנסית מריה מגדלנה היא כנסייה רוסית הממוקמת על מורדותיו המערביים של הר הזיתים‫. ‎הכנסייה זכתה לכינוי כנסיית הבצל הודות לצורת הכיפות על הצריחים שלה שנראים כבצלים זהובים.

Not Accessible

כנסיית מריה מגדלנה

atr-Church-of-Mary-Magdalene-Noam-Chen.jpg

כנסיית הקבר היא האתר המקודש ביותר בעבור מיליוני מאמינים נוצרים. זהו מקום צליבתו, קבורתו ותחייתו של ישו, והביקור בה מהווה את שיאו של הטיול בעבור רבים מהתיירים המבקרים בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט.  בתחומי הכנסייה נמצאות התחנות האחרונות בדרך הייסורים של ישו – מהתחנה התשיעית עד התחנה הארבע-עשרה. 

כנסיית הקבר

atr-olc-crd-the-golgota-church-of-the-holy-sepulchre-noam-chen.jpg

שער שכם- כשמו כן הוא. מוביל את הדרך אל העיר שכם מצפון לירושלים. 
השער הוא חלק מהחומה שהוקמה במחצית הראשונה של המאה ה-16, אלום הוא מבוסס על שער קדום יותר המצוי תחתיו, שהוקם עוד בסוף ימי בית שני.

שער שכם

כיפת הסלע היא האתר השלישי בקדושתו לאסלאם, אחרי מכה ומדינה, והיא בנויה על הר הבית בעיר העתיקה. בלב מקום קדוש זה מצויה אבן השתייה, המקום ממנו עלה מוחמד לשמיים על פי המסורת האסלאמית. הכיפה, שבנייתה הושלמה בשנים 691-962 לספירה, ומאז היא מגדירה את קו השמיים של ירושלים, היא דוגמה מצוינת לאמנות של אמצע התקופה הביזנטית. מי שיזם את הבנייה, ח'ליף עבד אל-מלכ בן מרוואן לבית אומיה, קיווה שהמבנה – שהיווה מקדש למהגרים יותר מאשר מסגד לפולחן ציבורי – יהיה "משכנם של המוסלמים מפני החום והקור".

המבנה שוחזר פעמים רבות במהלך המאות שחלפו, וצופה פעם אחת בזהב, ולאחר מכן באריחים. השחזור המאוחר ביותר של האתר בוצע בשנת 1998 על ידי מלך ירדן חוסיין ה-2, שמכר את אחד מבתיו בלונדון כדי לעזור במימון זהב במשקל 80 ק"ג הדרוש כדי לצפות את הכיפה. החלק הפנימי של המקדש מפואר מאוד ומעוטר בפסיפסים, בשיש ובתחריטים. אחת הסיבות לכך שהמקדש נותר על כנו לאורך השנים, ועמד בפני רעידות אדמה שהחריבה מבנים קרובים רבים, היא מבנהו המתומן.

הערות:
הכניסה דרך שביל להולכי רגל הסמוך לכותל המערבי.
יש לציין כי מבקרים זרים אינם יכולים לגשת ישירות לאבן השתייה.
בדומה לאתרים קדושים אחרים בירושלים, המבקרים בכיפת הסלע מתבקשים לבוא בלבוש צנוע.

כיפת הסלע

אחד משמונָה שערים בחומה המקיפה את העיר העתיקה של ירושלים. השער מקשר בין הרובע היהודי והרובע הארמני לבין הר ציון שבו שוכנים אתרים קדושים ליהדות, לנצרות ולאסלאם.

שער ציון

מתחם ובו שני אתרים מעניינים: כנסיית סנטה אנה - הניצבת מימין והכניסה אליה היא ללא תשלום, ובריכות "בית חסדא" – אתר ארכיאולוגי בתשלום.

כנסיית סנטה אנה

על פי המסורת הקתולית כאן היה ביתם של אנה – חנה בעברית – ובעלה יהויכין, ופה נולדה בִתם: מרים – אם ישו. הכנסייה נבנתה על-ידי הצלבנים במאה ה-12.

זהו מבנה רומנסקי יפהפה והוא מאופיין בפשטות בנייה, קירות עבים, ומיעוט עיטורים. שנים ספורות לאחר כיבוש ממלכת ירושלים הצלבנית על-ידי צלאח א-דין בשנת 1187, הפכה הכנסייה למָדְרָסֶה, מדרשה ללימודי דת. מתחת לקשת שער הכניסה כתובת ערבית המהללת את צאלח א דין. בתקופת השלטון העות'מאני ננטש המבנה ובאמצע המאה ה-19 הוא נמסר לממשלת צרפת ולמסדר "האבות הלבנים" הקתולי. הנזירים שיקמו את הכנסייה וחשפו את שרידי הכנסיות הקדומות בסמוך לכנסייה. ניתן לזהות את נזירי המסדר הידידותיים המסתובבים בגלימותיהם הלבנות בחצר.

בכנסייה אקוסטיקה יוצאת דופן. היא מתפקדת כתיבת תהודה מושלמת לקול האנושי ולכן מומלץ להיכנס למקום בזמן שקבוצות או יחידים שרים או  מתפללים. בתוך הכנסייה  נראֶה משמאל לשער הכניסה פסל של אנה והילדה מרים - לימים אם ישו. על פי המסורת הוריה של מרים, אנה ויהויכין היו זוג אמיד אך חסוך ילדים. את כספם הקדישו לצדקה. המסורת מספרת שיהויכין עלה להר הבית להביא את קורבנו אלא שאחד הנוכחים הדף אותו בטענה שמי שלא העמיד צאצאים לא ראוי להביא קורבן.  מבוזה ומלא יגון ברח יהויכין להרים, שם נגלה אליו מלאך שציווה עליו לחזור לירושלים ולפגוש את אשתו אנה ליד השער היפה. המלאך גם בישר לו על לידתה הצפויה של בִתם מרים. מרים הוקדשה למקדש ושם שרתה עד ארוסיה עם יוסף. מימין לשער נבחין במדרגות המובילות למערה התת-קרקעית - קריפטה - המציינת את מקום הולדת מרים.

בחצר הכנסייה נמצא האתר הארכאולוגי 'בית חסדא' (כניסה בתשלום), אחד האתרים הארכאולוגיים המרשימים ביותר בתוך עיר העתיקה, ובו שרידיהן  של שתי בריכות עתיקות, מקדש רומי ושתי כנסיות גדולות  - האחת ביזאנטית והשנייה צלבנית.

העמק הקטן משמאל שימש מאגר מים עוד מימי קדם, לאחר שבפתחו הוקם סכר שנועד לאגום את מי הגשם של נחל הביזיתא (בית זיתא) הזורמים מצפון.

בימי הבית השני נבנו כאן שתי בריכות אגירה גדולות. למי הבריכות יוחסו תכונות ריפוי ולכן הן מזוהות עם נס ריפוי הנכה של ישו, שהתרחש במקום הקרוי על פי הברית החדשה "ברכת בית חסדא" – בריכת החסד.

לאחר חורבן בית שני הקימו כאן הרומאים מרחצאות מפוארים ומקדש לכבוד אֵל הרפואה הרומי – אסקלפיוס Askelapius. עם הפיכת הנצרות לדת שלטת, הוקמה באתר במאה החמישית בזיליקה גדולה אשר הוקדשה ללידת מרים ול"נס בית חסדא".

הכנסייה הוקמה על הסוללה המפרידה בין שתי הבריכות וחלקה עמד מעל פני הבריכה, נתמך באומנות, נראות עד היום. הכנסייה נפגעה על-ידי הפרסים בשנת 614 ונהרסה כמעט כליל בזמן השלטון המוסלמי.

בתקופה הצלבנית זכה האתר לעדנה מחודשת. הצלבנים הפרידו בין שתי המסורות. הם בנו קפלה על חורבות הכנסייה הביזאנטית, לזכר נס בית חסדא, הכנסייה קטנה מקודמתה ושרידי קירותיה נראים בחלק העליון וכן את כנסיית אנה הקדושה.

אם בחרתם להיכנס לאתר הארכאולוגי, סיירו בשבילים המסומנים. תוכלו  להתרשם משרידי הבזיליקה, לרדת לבורות המים ולראות את שרידי המקדש הרומי.

כנסייה סנטה אנה הקתולית ובריכות בית חסדא

אטרקציות בירושלים, העיר העתיקה