K K K S TA

ים המלח

בקרב רבים, מקומיים ותיירי חוץ כאחד, ים המלח מתקשר אסוציאטיבית לחופשה, כמעט באופן אוטומטי. לא בכדי יודע כל תייר ממוצע לסכם את ביקורו בישראל ב – (דמיינו מבטא אמריקאי) "ג'רוזלם, תל אביב, ד'ה דד סי אנד אילת".

אבל מה בעצם כולם מוצאים בחבל הארץ הנידח הזה, שבו 33 מעלות מינימום בלילות הקיץ ו-46 ביום? יש מי שהחום לא מרתיע אותם, ולאו דווקא בגלל המיזוג המפנק בבתי המלון שלאורך רצועות החוף.

הנה כמה נקודות זכות עבור ים המוות, שהתבוננות נוספת בהן תגרום לכם להבין שכל קשר בינו לבין מוות הוא בגדר טעות אנוש. ראשית, ים המלח נחשב לנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ (1,400 מטר תחת פני הים). שנית, הוא היה מועמד לאחד משבעת פלאי תבל (והפסיד). צפיפות מלח הים שבו גבוהה מאוד ומשום כך הוא נחשב לנווה מדבר בריאותי ואתר לחופשות ספא וחופשות טיפוליות. ובלי קשר, הים – או מה שנותר ממנו – נחלק בין ישראל לירדן, אותה ניתן לראות בקלות מן העבר השני של הגדה. ביקשתם חו"ל? קיבלתם.

העיר הגדולה הכי קרובה לים המלח היא ירושלים (אחרי ערד), מה שמאפשר לצמצם את זמן ההגעה ולא לשרוף את כל היום על נסיעות. עצמאית, ניתן להגיע לאזור באמצעות אוטובוס ישיר של אגד, שכירת רכב או מונית. רכבת, לפחות בשנים הקרובות, איין.

ים המלח הוא מילה נרדפת לבריאות בשל מלחיו, בוץ החוף הסמוך אליו והאוויר בסביבתו. כל אחד מאלה, יחד ולחוד, מסייעים מאוד לריפוי בעיות בדרכי הנשימה, בעור ובמערכת העצבים. וגם אם לא ראיתם רופא במשך שנים, מה איכפת לאף שלכם לנשום קצת אוויר נקי או להיראות כהי עור במסכת בוץ? לייק. וכן, כמו שאמרו לכם כשהייתם ילדים, בים המלח לא שוחים. פשוט צפים על הגב (והמהדרין קוראים עיתון או ספר שלא נותר יבש).

כדי שלא תגידו ששורף לכם (בכל זאת, מלח וזה), מומלץ לא להיכנס למים או להתעטף במסכת בוץ אם יש גופכם מנוקד בפצע/ים פתוח/ים. זה שורף, בלשון המעטה. סנדלים לרגליים יעזרו לכם להתנהל בחופים ובמים.

בניגוד לחופי הכנרת, הכניסה לחופי ים המלח היא ללא עלות או בתשלום סמלי. בחופים הציבוריים ישנם שירותים ציבוריים, מלתחות ומקלחות.

אשר לטיפולי ספא, ניתן להזמין כאלה במלונות, או לחפש עיסוי מוזל על אחד החופים, בעיקר בחוף מינרל. והנה טיפ: אם תבקרו במפעל של אהבה ים המלח, המייצר מוצרי טיפוח מבוססי המינרלים באזור, תקבלו הנחה בכניסה ובטיפולים שלחוף מינרל.

לא רוצים מלון? נסו את בתי ההארחה בקיבוצים ובסביבה. עין גדי, מצוקי דרגות, נאות הכיכר ומצדה למשל, גם קיבוץ קליה הוא אופציה לא רעה. המלונות מציעים קשת רחבה של פינוקים בדרגות שונות, ממלונות שלושה כוכבים שנראים כאילו נתקעו אי שם בשנות השמונים, ועד מלונות ארבעה וחמישה כוכבים – בעיקר באזור עין בוקק. קראון פלזה, קיסר ולאונרדו הם רק חלק מהדוגמאות.

מיציתם? חשבתם שמיציתם. פרט לחופי הים, ישנם אתרים סמוכים אליו שיכולים למלא לכם ליין-אפ ליום טיול שלם. מצדה למשל. מה לא נכתב כבר על מצדה? הופעות זריחה? יש. נוף בראשיתי מהמם? יש. סיפורי גבורה? תקבלו. רכבל? רשמנו. עוד סיבה להגיע לשם?

ויש את עין גדי. תצפיות טבע מרחיבות דעת, שבילי מים ומעיינות גם בשיא הקיץ ומפעל למים מינרליים. אלו מכם שרוצים להתקרר בדרך הטבע, מוזמנים לטרק במערות הקמח עשויות אבן גיר, או למערות קומראן, שם התגלו המגילות הגנוזות.

אז בפעם הבאה כשאתם באמצע האוכל בבית, ומבקשים ממי שלידכם שיעביר לכם את המלח, זכרו מאיפה הכל התחיל.

צילום: איתמר גרינברג