במהלך הביקור האחרון שלנו נכנסנו לתוככי השבילים המסתוריים של הפטריאכיה היוונית ברובע הנוצרי - מתחם ייחודי שממוקם מעל הכניסה הצלבנית לכנסיית הקבר. את פנינו קיבלה הנזירה היוונית-אורתודוקסית סרפימה הכל כך אנושית ואדיבה; והרי היא נחשבת גם לאופה הראשית של היוונים כאן. זאת המאפייה העתיקה ומודרנית כאחד, שם סרפימה מכינה ואופה את לחמי הקודש התופחים בקפדנות רבה. אגב, אצל הנוצרים הקתולים למשל, לא מקובל להשתמש בלחם תופח אלא במצית.
במהלך השבוע סרפימה אופה כ-200 לחמי הקודש בירושלים וסביבותיה עבור התפילות והליטורגיות. אחד מהלחמים התופחים נקרא "פרוספו" וברבים "פרוספרה". לאחר עשיית הלחם לוקחת סרפימה גלופה מעץ משלל הגלופות הרבות ולוחצת עם הגלופה על הקמח העליון. הציור המורכב בגלופה הפנימית מורכב בצורות ואותיות שמהוות חלק קדוש מתוך התפילה. השלב הבא יהיה שלב האפייה בתנור. כאמור, היין והלחם התופח הם הזדהות של המאמינים עם סבלו של ישוע הצלוב כאשר היין מסמל את הדם והלחם התופח הוא הבשר.
יום הלני הקדושה הוא היום בו הגענו לבקר את סרפימה. מדובר ביום חג חשוב. אמו של הקיסר, הלנה הקדושה, היתה נוצרית אדוקה ומשכנעת את בנה הקיסר קונסטנטינוס של האימפריה הרומית. בשנת 324 הקיסר נכנע ללחץ אימו הדתית האדוקה והכריז על הדת הנוצרית כדת האימפריה הרומית הרשמית. הלחמים התופחים שהיא מאוד מקפידה באפייתם הם עבור חג הלני הקדושה ואנו מבקרים בתאריך הלועזי של היום, ה-2 ביוני. הלנה הגיעה בתחילת התקופה הביזנטית לארץ ישראל וקבעה את המקומות הקדושים החשובים לדת הנוצרית החדשה.
בהמשך ביקרנו במוזיאון קטנטן במקום וראינו תערוכה של גלופות עתיקות מאבן שמתוארכים לראשיתה של הנצרות. בהמשך ניראה שם איקונות חשובות ומיצג מכסף של הסעודה האחרונה של ישוע עם תלמידיו. לקראת סיום ביקורינו סרפימה מוציאה משק סגור ומהודר כמה וכמה לחמים תופחים ענקיים שנאפו כאן עבור חג הפנטקוס הנוצרי שמגיע בעוד כמה ימים. לסיום, ראוי גם לציין שהסימנים של הגלופות שלוחצים אותם על החלק העליון של הלחם מהווים בין היתר תפילה חשובה שקשורה גם לחג הפנטקוס.
