כנסיית המשיח (כנסיית עמנואל)

כנסייה זו היא הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנבנתה בירושלים, ולמעשה, הכנסייה הראשונה שנבנתה בין החומות במאה 19, לאחר מאות שנים של איסור מוסלמי להקים כנסיות בירושלים ואפילו לצלצל בפעמונים. ירושלים של ראשית המאה ה-19 הייתה עיר מוזנחת ושכוחת אל בפאתי האימפריה העותמנית. סנונית ראשונה לקדמה, לחידוש הבניה ולעניין שגילו בה מעצמות אירופה נראתה בשנת 1839 עם הקמת הקונסוליה הבריטית, הקונסוליה המערבית הראשונה שנבנתה בירושלים. בשנת 1841 הקימו הכנסייה האנגליקנית והכנסייה הגרמנית-לותרנית בישופות פרוטסטנטית משותפת, אשר פעלה בירושלים והקימה בניינים ומוסדות רבים, עד שפורקה בשנת 1886. בשנת 1844 הוקם בית החולים האנגליקני שהיה לבית החולים הראשון שהוקם בירושלים ובשטחי ארץ ישראל. הכנסייה נבנתה ע"י 'החברה הלונדונית לקידום הנצרות בארץ הקודש',  ארגון אנגליקני שהאמין בשיבת היהודים לארצם כחלק מתהליך הגאולה, והיא נחנכה בשנה 1849. פנים הכנסייה מעוצב בפשטות רבה, ובה סמלים יהודיים ופסוקים בעברית. בחצר הכנסייה מגדל קטן ובו פעמון. פעמון הכנסייה היה הראשון שצלצל בירושלים מאז ימי הצלבנים.  בהמשך נבנו מבנים נוספים במתחם. כיום משמש המתחם בית הארחה, וכן במקום מרכז מורשת. הכנסייה משמשת קהילות שונות לתפילה ולהתכנסות.