אודות ההיסטוריה של כנסיית כל העמים
בחצר הכנסיה תוכלו להתרשם משמונה עצי זית עתיקים ומרשימים המוקפים בגדר. בחזית הכנסייה, מעל הכניסה הראשית, פסיפס זהוב נוצץ המתאר את ישו עם שתי קבוצות אנשים משני צדיו– המסמל את ישו כמקשר בין האנשים לאל
כנסיית כל העמים הפרנציסקנית היא כנסיה גדולה ובעלת אווירה קודרת המדמה את האווירה שאפפה את ישו בלילה שלפני הצליבה, עם תקרה נמוכה ו- 12 כיפות, בה התפלל ישו את תפילתו האחרונה לפני שיהודה איש קריות הסגיר אותו לידי הרומאים. הכנסיה נבנתה על ידי האדריכל אנטוניו ברלוצי ובנייתה הושלמה בשנת 1924 בעזרת תרומות שנאספו מהעולם הקתולי ומכאן שמה.
מעל הפסיפס צלב ומצדדיו שני איילים העומדים על כדור המסמל את העולם. מתחת לפסיפס ובצידי הקשתות שבכניסה ארבעה פסלים המהווים את ארבעת כותבי האוונגליונים: מתי, לוקאס, מרקוס ויוחנן. במרכז הכנסייה נמצא "סלע היגון" עליו, על פי המסורת, התפלל ישו את תפילתו האחרונה ובכה כשהוא מוקף כתר קוצים מברזל עם ענפי זית.
הפסיפס מעל לסלע מתאר את ישו הסובל כשה העולה למזבח. על התקרה ובקיר המזרחי נמצאים סמליהן של 16 המדינות שתרמו להקמת הכנסיה. הכנסיה שוכנת במקום בו היתה במאה ה-5 בזיליקה ביזנטית קטנה שנהרסה ורק שרידים השתמרו ממנה כגון חלקי רצפת הפסיפס הנראים מתחת לרצפה ומכוסים זכוכית. בפסיפסים מתואר ישו רגעים לפני שנתפס ולאחר הסגרתו. הפסיפס השמאלי מתאר את נשיקת הבגידה של יהודה שבעזרתה זיהו הרומאים את ישו ועצרוהו. הפסיפס הימני מתאר את הזדהותו של ישו בפני אלה שעצרו אותו. במאה ה-12 הוקמה במקום כנסיה צלבנית גדולה שנהרסה וננטשה, כנראה בשנת 1347.
