סמטת המוות

במלחמת ששת הימים (1967) הוטל על גדוד 28 של חטיבת המילואים של הצנחנים לפרוץ אל העיר הירדנית-המזרחית מצפון למעבר מנדלבאום, להמשיך מרחוב שכם אל רחוב צלאח א-דין, ומשם אל שער הפרחים ומוזאון רוקפלר. הלוחמים יצאו לדרכם כמתוכנן, בשעות הבוקר המוקדמות של היום השני למלחמה – ה-6 ביוני, אך בלהט הלחימה הם טעו בניווט, ובמקום לפנות מזרחה אל רחוב צלאח א-דין המשיכו לנוע דרומה ברחוב שכם. עד מהרה הם נתקלו בכוחות ירדניים שהיו מוצבים לאורך הקו העירוני. עמדות האויב היו מבוצרות היטב והמערכה הייתה מרה ועקובה מדם. בקצה רחוב הכלדיים - סמטה צרה שיצאה מרחוב שכם מערבה – נתקלו הלוחמים באש צלפים ירדנים שהתבצרו ב'עמדת מע"צ' הסמוכה, ופגעו במי שניסה לעבור על פני הסמטה. שלושה מלוחמי פלוגה א' בגדוד 28 נהרגו בניסיון לכבוש את הסמטה, ללא הצלחה. חיילי פלוגה ג' החליפו את חבריהם מפלוגה א' בניסיון להכניע את האויב, אבל כשלו גם הם, ושניים מחבריהם נהרגו. התקדמות הגדוד התעכבה למשך כשעתיים, והירדנים הוכנעו רק לאחר שטנק הצליח לפגוע בעמדת הצלפים ולהשמידה. סמטה זו נצרבה בזיכרון בכינוי 'סמטת המוות'.