דיר א-סולטאן

מנזר אתיופי על רחבת גג כנסיית הקבר. במרכז הרחבה כיפה כסופה. כיפה זו נמצאת בדיוק מעל קפלת הלנה – הקפלה שבה על פי המסורת הנוצרית, נמצא במאה הרביעית הצלב המקורי של ישו. על הקירות סביב נראים שרידי כותרות וקשתות מהתקופה הצלבנית, בה שימש המתחם כחדר-אוכל וחצר פנימית של נזירי המסדר האוגוסטיני הקנוני. סביב הרחבה בקתות זעירות, בהן מתגוררים נזירים אתיופים. הנזירים מכנים את המתחם "דיר א-סולטאן", אשר משמעו "מנזר המלך". הסולטן המדובר הוא שלמה המלך, הנחשב לאבי השושלת המלכותית האתיופית שסמלה הוא גור אריה יהודה. לפי ספר תולדות המלכים האתיופי, בעקבות ביקורה של מלכת שבא אצל שלמה המלך היא ילדה בן בשם מנליק.  מנליק הגיע לבקר את אביו בירושלים וכשחזר לאתיופיה הביא עמו את ארון-הברית, השמור עד היום בקפלה מיוחדת באקסוּם אשר באתיופיה. הנצרות התבססה באתיופיה במאה הרביעית ושימרה מנהגים יהודיים כגון שבת ומילה. במאה ה-19 נבנו במרכז ירושלים כמה מבנים אתיופיים, בהם קונסוליה וכנסייה, ובשנת 1936 התגורר בעיר הקיסר הגולה היילה סלאסי. הנזירים מתגוררים כאמור בבקתות קטנות היוצרות מעין כפר אתיופי קטן על הגג, ואינם משפצים את המתחם עקב מאבקי בעלות על המקום עם שכניהם הקופטים.  עץ הזית בחצר מקודש כשיח בו נאחזו קרני האיל בעת עקידת יצחק. ניתן לרדת מכאן אל כנסיית הקבר, דרך שתי קפלות תפילה השייכות אף הן לכנסייה האתיופית ונוגעות לסכסוך עם הקופטים.  בקפלה העליונה, קפלת "ארבע החיות" נמצא ציור של ביקור מלכת שבא אצל המלך שלמה.  הצייר ביקש לתאר יהודים אותנטיים, ולכן בפמליה של שלמה נראים אנשים בלבוש חרדי… הקפלה התחתונה נקראת "קפלת המלאך מיכאל".