הפטריארכיה היוונית-הקתולית

מקום מושב נציג הפטריארכיה היוונית-הקתולית (היושבת בדמשק), וכן כנסייה ובית הארחה. היוונים (הערבים) הקתולים הם העדה הנוצרית הגדולה בישראל, המונה כ-65000 מאמינים. רוב מאמיניה חיים בגליל, בעוד הפטריארך יושב בדמשק ונציגיו בחיפה ובירושלים. הם נקראים גם 'מלכיתים', כינוי שפירושו 'מלכותי', והוא יוחס למקבלים את מרות המלכות הביזנטית בוועידת חלקדון (451), שדנה בשילוב האנושי והאלוהי בטבעו של ישו, בעקבותיה פרשו כמה עדות מזרחיות מהכנסייה הביזנטית. הזרמים המרכזיים בכנסייה התגבשו במאה ה-11, הכנסייה הלטינית (קתולית) במערב והכנסייה היוונית -אורתודקסית הייתה לבעלת ההגמוניה במזרח. במאה ה-18, בעקבות תחושת זרות וקיפוח הצל הכנסיה היוונית האורתודוקסית, קמו קהילות ערביות נוצריות במזרח והצטרפו אל העולם הקתולי. כך נוצר שילוב מרתק של קהילות שליבן ותרבותן במזרח והשתייכותן הדתית במערב. בתוך המתחם כנסייה יפה ומרשימה, כנסיית 'הבשורה', המדגימה את השילוב בין מזרח למערב: על הקירות ובתקרה ציורי קיר רבים אשר נעשו בסגנון הביזנטי האופייני לכנסיות המזרחיות. הכתובות נכתבו ערבית, שפת הקהילה. ציורי הקיר מתארים מאורעות הנזכרים בברית החדשה. במרכז הכיפה תיאור ישו כשליט העולם, "פנטוקרטור" וסביבו 12 השליחים, וכן 4 כותבי הבשורה (ה"אוונגליונים"), דוד, שלמה והנביאים. הכנסייה בנויה בדגם אורכי, הנקרא באזיליקה. בקצה האולם נבחין בחזית בקיר המהווה מחיצה מעוטרת. קיר זה נקרא "איקונוסטאזיס", ותפקידו ליצור חיץ בין קהילת המתפללים לבין החלל המקודש שם נמצא המזבח, ולשם נכנסים רק כהני הדת. על אף שהפולחן משמר את הנוסח הביזנטי הקדום, הכנסייה מכירה בסמכות האפיפיור הקתולי ברומא. בעיר העתיקה נמצאת ברשות העדה התחנה השישית ב"ויה דולורוזה".