גורלה של מרים אינו מתואר בברית החדשה, ולכן התפתחו מסורות שונות אודות קורותיה. הכנסייה הקתולית אוחזת באמונה כי קבר מרים הוא המקום בו הונחה מרים עד עלייתה השמימה. מותה ועלייתה של מרים לשמים מתוארים בסיפור אפוקריפי "הירדמות מרים" מהמאה השנייה, המתאר כי מרים לא מתה כדרך כל אדם, אלא נפלה עליה תרדמת נצח שלאחריה הובאה למנוחתה, ומשם נאספה לזרועות בנה בשמיים.
על פי המסורת המקובלת על הנוצרים הקתולים, הקימה מרים את ביתה ליד העיר אפסוס שבמערב אנטוליה (כיום בטורקיה), ושם נפטרה. האתר ניצב על ראש הר מדרום לשרידי אפסוס, והוא ידוע כבית האם מרים. המסורת המקובלת על הנצרות המזרחית היא כי מרים סיימה את חייה הארציים בירושלים. על פי המסורת, נרדמה מרים בהר ציון, נקברה בעמק יהושפט ונאספה לזרועות בנה בהר הזיתים.
