מוזיאון רוקפלר הינו הבניין הראשון שתוכנן להיות מוזיאון לעתיקות בימי המנדט הבריטי. המוזיאון נחשב לפנינה אדריכלית בנוף הירושלמי וציון דרך בתולדות האדריכלות המודרנית בישראל. מוזיאון רוקפלר הוא עדות חיה לעושר התרבויות שלקחו חלק בהיסטוריה של ארץ ישראל.הביקור במוזיאון רוקפלר מחזיר את המבקר בו לראשיתו של המחקר הארכאולוגי באזורנו. החפצים המוצגים במוזיאון הינם נדירים, ומהווים אבני יסוד בארכאולוגיה המקומית, רובם מחפירות שהתנהלו בעשורים הראשונים של המאה ה-20.
התצוגה המרכזית במוזיאון משתרעת על פני שני אולמות וערוכה באופן כרונולוגי. במוזיאון יש גם תצוגות על פי נושאים שונים, כגון האימפריה המצרית בארץ כנען, תבליטי עץ ממסגד אל-אקצא מהתקופה האומיית, משקופי השיש של כנסיית הקבר מהתקופה הצלבנית, שרידי בתי כנסת עתיקים מהתקופה הרומית והביזנטית, מטבעות עתיקים, תכשיטי זהב ומערת קבורה משוחזרת מתקופה הברונזה התיכונה.מבנה במוזיאון מזכיר מצודות אירופיות מימי-הביניים, ושני האולמות המרכזיים שלו מזכירים את החלל הפנימי של קתדרלות. עיצובן של הכיפות ושל קשתות המבנה נבנה בהשראת האדריכלות המוסלמית. בתוך הבמנה ישנה חצר פנימית בה נמצאת בריכה אשר במרכזה קיבלה את השראתה מארמון אלהמברה שבספרד.
אודות ההיסטוריה של מוזיאון רוקפלר
המוזיאון נוסד על-ידי ג'יימס הנרי ברסטד, מייסד ומנהל המרכז לחקר המזרח באוניברסיטת שיקגו, אשר במהלך מסעו לפלשתינה ב-1925 נדהם לגלות שבירושלים אין מוזיאון ארכיאולוגי ראוי. ברסטד רתם לעזרתו את הנדבן האמריקאי, ג'ון ד. רוקפלר הבן, אשר תרם כסף רב לטובת הפרויקט. האתר שנבחר לבניין היה מצפון מזרח לעיר העתיקה, ברחוב סולטן סולימאן. כאשר פתח המוזיאון את שעריו ב-1938, היה שמו הרשמי המוזיאון הארכיאולוגי של פלשתינה, אבל כבר אז הוא נודע בציבור בשם מוזיאון רוקפלר.במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967, כבשו הכוחות הישראלים את המבנה המתומן יוצא הדופן והשתמשו במגדליו כעמדות תצפית. מאז שביססה ישראל את שליטתה במזרח ירושלים, מנוהל המוזיאון בשיתוף פעולה בין מוזיאון ישראל ורשות העתיקות, אשר גם משרדיה הראשיים נמצאים בבניין.
