אנדרטת הע"ח

כאשר פרצה מלחמת השחרור, הדרך היחידה להר הצופים עברה כאן, בלב שכונת שייח' ג'ראח. בהר הצופים היו בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית, ותושבי השכונה התנכלו לחיי הנוסעים בתחבורה. ביום 13 באפריל 1948 (כחודש לפני הכרזת המדינה) המתין כאן המון ערבי לשיירה מאובטחת, בה עשו את דרכם להר הצופים אנשי סגל בית החולים והאוניברסיטה – רופאים, אחיות וחוקרים. במעלה הכביש נחסמו כלי הרכב והותקפו, ובמשך שעות אחדות נטבחו נוסעי השיירה. בתחילה סברו כי מניין החללים היה 78 (ולכן – אנדרטת הע"ח), אבל כיום חלוקים החוקרים בשאלת מספרם המדויק. ממדי האסון היו גדולים במיוחד, והאפילו על רוח הלוחמים והאזרחים במערכה הקשה. בעקבות האירוע נותק למעשה הר הצופים מירושלים העברית. אסון טבח שיירת הע"ח (שכונתה גם 'שיירת הר הצופים' או 'שיירת הדסה') נותר כצלקת בתודעה הלאומית שנים רבות, וליווה את שיירות החיילים שעלו להר בתקופת העיר החצויה, בעת שהיה הר הצופים מובלעת בעומק שטח האויב הירדני.