החאן, התאטרון הרפרטוארי היחיד בירושלים, שוכן בלב מה שיכול להיקרא מחוז התרבות של הבירה, במעלה הרחוב של הסינמטק, מרחק בניין אחד מה"זאפה" ורק 10 דקות הליכה מתאטרון ירושלים. מאז הקמתו בשנת 1967, החאן הפך בהדרגה לבעל חשיבות בעולם התאטרון הישראלי ובשנים האחרונות שומר על רמת מצוינות שעולה משמעותית על גודלו היחסי.
למרות שהחאן מנפיק רק כשלושה או ארבעה מופעים חדשים בכל שנה, הוא הצליח לזכות במספר מפתיע של פרסי תאטרון ישראלים, בהביסו שוב ושוב תיאטראות גדולים כמו התאטרון הלאומי הבימה והקאמרי. ממוקם בפונדק (ח'אן) ישן מעבר לרחוב של תחנת הרכבת הישנה של ירושלים וליד בית ההארחה הסקוטי, המקום הציורי של החאן כנראה תורם לתיאטרון טוב. לחילופין, יתכן שזה משהו במים, או השיטות הייחודיות של המנהל האמנותי מיכאל גורביץ', אשר תהליך היצירה שלו שונה, בלשון המעטה. גורביץ', הכותב ומביים את רוב הפקות התיאטרון, לעתים דורש משחקניו להתחיל בחזרות לפני שההצגה נגמרת, ומכניס קטעים שלא קיימים בעלילה, תוך אלתור וחילופי רעיונות.
החאן מחזק את התוכניה שלו עם הפקות מקבוצות תיאטרון ישראלי אחרות, וגם מוכר את החומר המשובח שלו לאירועים ברחבי הארץ. רשימת ההפקות שזכו לפרסים כוללים שמות כגון: "צל עובר" (2000), "מלחמה על הבית" (2002), "הקמצן" (2003), "שמחה" (2004) ו"החיים הם חלום" (2005).
