שרידי הרחוב הראשי אשר חצה את ירושלים הרומית-ביזנטית. ירושלים בתקופה הרומית נבנתה במתכונת המקובלת בערים הרומיות: מערך רחובות ישרים שהצטלבו ויצרו מארג בצורת שתי וערב. בירושלים הותאמה הבנייה לטופוגרפיה ההררית של העיר.
קטע זה של הרחוב נבנה בתקופה מאוחרת יותר, במאה ה-6, בתקופה הביזנטית.
הייתה זו שדרה מרשימה ברוחב של כ-22 מטר – כמו כביש בן 4 מסלולים בימינו - כמעט כפליים מהקטע החשוף כיום לעיננו. בצִדי הרחוב השתרעו שתי שורות עמודים מקבילות, שרק אחת מהן נראית כאן. עמודים אלו נשאו קורות עץ שעליהן הונחו רעפים, שהגנו על הולכי הרגל מפני גשם ושמש. במרכז הרחוב הסואן עברו אנשים, סוסים, עגלות ותהלוכות, ואילו בשטחים שמאחורי העמודים ניצבו חנויות ודוכנים. קשתות אבן הנראות עד היום הן שרידים של החנויות שניצבו מתחת לעמודים.
העמודים היפים ממחישים היטב את מרכזיותו של הרחוב שהיה הלב הפועם של העיר. מכאן שמו "קרדו" – הנגזר מהמונח ציר מרכזי בלטינית. הקרדו חצה את העיר מצפון לדרום. ראשיתו של הרחוב ברחבה מרוצפת אבן בסמוך לשער שכם של ימינו, ובה ניצב עמוד גבוה.
בחלקו הצפוני של הקרדו קשתות מחודדות וקמרונות צולבים המעידים על כך שקטע זה נבנה בתקופה הצלבנית, על תוואי הקרדו הרומי-ביזנטי. הקרדו היה קבור מאות שנים מתחת לבתי העיר העתיקה ונחשף במהלך עבודות השיקום של הרובע לאחר 1967. החנויות הצלבניות העתיקות נוקו מן השפכים ושבו לשמש גלריות וחנויות בהן מזכרות ופרטי יודאיקה.
בין החנויות נוכל לזהות שרידים מתקופות שונות אשר נחשפו במהלך החפירות לאחר 1967. בין הגילויים קטעים מ'החומה הרחבה' משלהי ימי הבית הראשון אשר נחשפה ברובע היהודי, וכן ביצורים מימי הבית השני.
מידע נוסף
הקארדו, ירושלים
הוראות הגעה
אתר אינטרנט