הכותל המערבי הינו אבן שואבת עבור העם היהודי, ונחשב לאתר המקודש ביותר שמשמש לתפילה ולהתכנסויות דתיות ולאומיות. למקום מגיעים המוני תיירים, מבקרים ומתפללים.

כניסה בחינם

Free Entrance

נגיש חלקית

Accessibility

הכותל המערבי

atr-olc-crd-western-wall-dreamstime-1-768x512.jpg

יד ושם משתרע על פני דונמים של עצים ושבילים המובילים אל מוזיאונים, תערוכות, אנדרטאות, פסלים ואתרי זיכרון.  אלפי מבקרים פוקדים מידי יום את המכלול המוזיאוני ביד ושם ולרוב פותחים את ביקורם במוזיאון לתולדות השואה. 

נגיש

ללא עלות

יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה

מרכז דוידסון, הגן הארכאולוגי של ירושלים, ממוקם בסמיכות לכותל המערבי בעיר העתיקה. מרכז דוידסון הוא מהאתרים הגדולים והבולטים שבעיר העתיקה ובירושלים בכלל בגלל כמה סיבות פשוטות: חשיבותו ההיסטורית, הארכאולוגית ויופיו המרהיב והייחודי.

מתאים לילדים

Kids Friendly

הגן הארכיאולוגי ירושלים - מרכז דוידסון

לא נגיש

פתוח בשישי ערב

יש סוכה

WiFi בחינם

חניה בחינם

פתוח בשבת

נוף מדהים

לילדים

ימי כיף לעובדים

למשפחות

לזוגות

מתאים לעסקים

לציבור דתי

לצעירים

לירח דבש

קבוצות

חובבי אומנות

חובבי אתגר

בר/בת מצווה

ימי הולדת

אורחים מחו"ל

חברות, ארגונים וועדי עובדים

חובבי תרבות

חמשוש ראשון 28-30/03

חמשוש שני 04-06/04

חמשוש שלישי 11-13/04

הנחות וקופונים

המומלצים שלנו

הכי פופולארי

מטיילים משתפים

סביב חומות העיר העתיקה

שביל הצפון

הכניסה לירושלים

הרובע המוסלמי

ליד ירושלים

ליד הכותל

נחלאות

שדרת המוזיאונים

דרום ירושלים

צפון ירושלים

הרי ירושלים

רחוב יפו והסביבה

שוק מחנה יהודה

מדרחוב בן יהודה

נחלת שבעה

המושבה הגרמנית ועמק רפאים

בקעה ודרך בית לחם

עין כרם

אבו גוש

ממילא

מתחם התחנה הראשונה

סינמה סיטי

הר חוצבים

קניון מלחה

קניון הדר

יס פלאנט

שוק העיר העתיקה

הרובע היהודי

הרובע הנוצרי

הרובע הארמני

קניון התחנה המרכזית

רמת אשכול

קניון רמות

סוכות

חנוכה

חג המולד

חורף

פסח

שבועות

קיץ

יום ירושלים

אביב

פורים

כל השנה

סילבסטר

סליחות

 חמשושלים 2024

ראש השנה

רמדאן

מרכז העיר

ליד העיר העתיקה

ירושלים הירוקה

העיר העתיקה

3 כוכבים ומעלה

2 כוכבים ומעלה

5 כוכבים

4 כוכבים ומעלה

אתרים בירושלים

אטרקציות

אתרים

‎אחד האזורים הקסומים יותר בירושלים נמצא ברחוב עמק הרפאים. לכאן הגיעה קבוצת טמפלרים מגרמניה – שאין לבלבל בינם לבין אבירי היכל שלמה (Knights Templar) – וייסדה את המושבה בשנת 1873. הטמפלרים היו פלג שפרש מהזרם הפרוטסטנטי ועודדו מאמינים להקדים לצאת לארץ הקודש עוד לפני ביאת המשיח. הם בנו כאן בתים בסגנון הגרמני של התקופה, ובדרך כלל היו אלה בתים כפריים חד קומתיים או בני שתי קומות עם תריסי עץ וגגות רעפים.

בשנת 1878 הקימה הקהילה הטמפלרית בית קברות שם יקברו את חברי ומנהיגי הקהילה. בבית הקברות יש מצבת זיכרון לזכרם של 47 חיילים טמפלרים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. בתקופת מלחמת העולם השנייה פורקה המושבה ובניה – בני הלאום הגרמני שלא התביישו באהדתם לנאציזם – פונו. כיום המושבה הגרמנית ובמיוחד הרחוב הראשי, עמק הרפאים, היא אחד המקומות האופנתיים והשוקקים בירושלים ואפשר למצוא בה בוטיקים ובתי קפה בשפע. אם תרצו לבקר בבית הקברות הטמפלרי יש לתאם זאת מראש.

בית הקברות הטמפלרי

במשך מאות בשנים, לכל עיר בארץ ישראל הייתה סנהדרין משלה, פנל המונה 23 שופטים שהיוו את הסמכות השיפוטית הגבוהה ביותר בעיר. אך בירושלים, בנוסף לפורום של ה-23, הייתה סמכות גבוהה אף יותר – הסנהדרין הגדולה. קוורום זה, המונה 71 חברים היה מושב הצדק המשמעותי ביותר, שפסק בעניינים שונים הקשורים לחוק היהודי, דן במקרים הקשורים למלך ושימש כבית המשפט הגבוה לערעורים.

הסנהדרין התכנסה מדי יום באולם חצובת האבנים, שנבנה בתוך בית המקדש, כסמל לאיחוד בין שמים וארץ בתהליך השיפוט. כמו שאר האוכלוסיה בירושלים, חברי הסנהדרין נקברו בקברים ותאי קבורה מחוץ לחומות העיר. האתר המכונה קברי הסנהדרין ממוקם בפארק קטן בפאתי שכונת סנהדריה האורתודוקסית בירושלים. הקברים, מתקופת בית שני, נחקקו לתוך האבן בין שבילים עשביים.

האתר אוזכר לראשונה בשנת 1235 ע"י רבי יעקב השליח, אשר תיאר אותו כ"קבר שבו הרבה אנשים חכמים קבורים... מערה בתוך מערה". ציור של הקברים משנת 1659 מתאר מבנה מרשים בעל אכסדרה יפיפייה ומקושתת. למרבה הצער, העיטורים החיצוניים המרהיבים הללו כבר מזמן אינם, אך הקברים בני ה-2000 עדיין שומרים על ערכם הארכיאולוגי, ומושכים אליהם מאמינים רבים המגיעים להתפלל ולהכניס פתקים בסדקי הקברים.

קברי הסנהדרין

atr-crd-kidron-valley-tombs-noam-chen-2.jpg

זהו מתחם רחב ידיים, ובו נציגות הוותיקן בארץ הקודש, הפטריארך הלטיני. במתחם נמצאים משרדי הפטריארכיה, קתדרלה מרשימה וכן בית הארחה. 

הפטריארכיה הלטינית

מסגד אל-אקצא הממוקם בדרום הר הבית סמוך לארוות שלמה, הוא מקום תפילה גדול ומרשים ובין המסגדים החשובים והמקודשים ביותר בעולם המוסלמי. מסגד אל-אקצא בעל המבנה של בזיליקה ביזנטית וכיפתו נראית למרחקים. מי שאינו מוסלמי מנוע מלהיכנס למסגד, אבל אפשר לבקר במתחם בשעות הפתיחה ללא אפשרות להיכנס למבנים.


מסגד אל-אקצא

כנסיית כל העמים נמצאת ליד גן גת שמנים בחלקו המערבי של הר הזיתים, במקום בו לפי המסורת הנוצרית התפלל ישו את תפילתו האחרונה. שמה המקורי של הכנסייה הוא כנסיית היגון, אך מכיון שהוקמה בסיוע תרומות מקהילות פרנציסקניות מכל רחבי העולם, היא נקראת "כנסיית כל האומות", או "כנסיית כל העמים". 

כנסיית כל העמים

sld-atr-crd-ministry-of-tourism-church-of-all-nations-1.jpg

גת שמנים הוא הגן בו על פי המסורת הנוצרית והמתואר בברית החדשה, התפלל ישו בלילה שלפני צליבתו את תפילתו האחרונה והתייסר, קודם להסגרתו לידי הרומאים על-ידי יהודה איש קריות

גת שמנים

מעיין הגיחון הוא מהחשובים שבתקופה הקדומה של ירושלים‫,‬ אם לא החשוב שבהם‫.‬ בזכות מעיין זה התקיים הגרעין של ירושלים הקדומה‫.‬

מעיין הגיחון בעיר דוד

city-of-david-jerusalem-Eliyahu-Yanai-1-768x439.jpg

שער יפו הוא אחד משמונת שערי העיר העתיקה בירושלים. השער ממוקם בחומה המערבית של העיר ותוכלו להגיע אליו בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי אותו מומלץ להשאיר בחניון שדרות ממילא או בחניון קרתא (שהוא הקרוב יותר). מחוץ לשער, ממוקמת רחבת אבן ממנה ניתן להשקיף לעבר נופיה הקסומים של ירושלים.

חניה בתשלום

Free Parking

שער יפו

atr-olc-crd-jaffa-gate-ministry-of-tourism.jpg

הר הזיתים הוא רכס הר גבוה המאגף את ירושלים העתיקה ממזרח, ומפריד בינה ובין מדבר יהודה. הרכס מכתר את ירושלים ממזרח, החל ממורדות נחל קדרון מדרום, וכלה בהר הצופים בצפון. ההר בעל חשיבות דתית רבה לבני שלושת הדתות - על מדרונותיו בית קברות יהודי גדול מהקדומים בעולם בו נקברו יהודים עוד מתקופת בית ראשון ושני, הנוצרים מזהים בהר אתרים בהם פעל ישו בימיו האחרונים בירושלים, והמוסלמים קושרים אותו ליום הדין באחרית הימים (על סמך הכתוב בתנ"ך)

הר הזיתים

atr-crd-dominus-flevit-mount-of-olives-noam-chen-ministry-of-tourism.jpg

את קבר רחל תמצאו מחוץ לבית לחם, ליד דרך האבות שמובילה משכם לחברון, דרומית לירושלים. לפי המסורת העברית, זהו המקום בו נקברה רחל אמנו שהיתה אחת מארבעת אמהות ישראל וילדה את יוסף ובנימין. מסיבה זאת מקום קבורה זה קדוש ליהודים, למוסלמים ולנוצרים כאחד. מבנה הקבר עצמו הפך עם השנים לאחד הסמלים הפופולאריים ביותר של ישראל והופיע על חפצי אמנות רבים ובולים.
כיום הקבר משמש כמקום לתפילה אותו מבקרים במשך כל השנה ובעיקר בתאריך י"א בחשוון שנקבע כתאריך פטירתה של רחל. בין המנהגים הקשורים לקבר רחל אפשר לשמוע על ליקוט אבנים מסביבת הקבר כדי להקל על תהליך הלידה עבור נשים או להניח אבנים שחורות על הקבר לאות ברכה.
אתר קבר רחל פתוח 24 שעות ביממה, אך לעיתים נסגר החל משעה 22:00 ועד ל-12:00 למחרת, בהתאם לנסיבות הביטחוניות.
צילום: Kluger Zoltan

קבר רחל

גן הקבר הוא המקום על פי אמונת הנוצרים הפרוטסטנטים לקבורת ישו. הגן רווי פינות חמד ירוקות, הוא מקום שקט ומותאם לתפילה. 

גן הקבר

atr-crd-garden-tomb-jesus-ministry-of-tourism-2.jpg

מתחם שוקק חיים בסמוך לכנסיית הקבר, ובו חנויות ססגוניות, מסעדות, כנסיות ואתרים שונים. גבולותיו: במערב רחוב הנוצרים, בדרום רחוב דוד, במזרח שוק הקצבים, ובצפון רחוב שוק הצבעים וכנסיית הקבר.

בשטח זה היה בעבר הפורום הרומי שהיה רחבה גדולה, אשר שימשה כשוק עירוני. כך נשמר הרצף התפקודי של המתחם אשר ממשיך בימינו לשמש בין היתר לצורכי מסחר.

בתקופה הצלבנית ישב כאן מסדר האבירים על-שם יוחנן המטביל (סנט ג'ון), הידוע כמסדר ה'הוספיטלרי'.

ההוספיטלרים הקימו באזור זה שתי כנסיות (סנטה מריה גרנדה וסנטה מריה לטינה)  ובית-חולים גדול ומתקדם לטובת עולי הרגל הנוצריים.

מקור השם 'מוריסטאן' הוא שיבוש המילה "בימריסטאן" אשר פירושה בית חולים בניב פרסי-תורכי. לאחר כיבוש ירושלים על-ידי צלאח א-דין, הגיעו חייליו לירושלים. צלאח א-דין, קצין צבא מזהיר ומצליח, ממוצא כורדי, אשר הביס את צבאות הצלבנים. בתקופה זו החלו לכנות את האזור הזה על שם בית החולים הצלבני שהיה כאן: 'בימריסטאן'. לאחר שנים שובש השם בערבית, והוא נותר עד היום מוריסטאן.

במהלך השנים נעזב וננטש האזור והצטברו בו חורבות מבנים וגלי אשפה. רק בסוף המאה ה-19 החלה התעוררות מחודשת במתחם רחב ידיים זה. ראשית הבנייה נעשתה על-ידי הגרמנים אשר בנו את כנסיית הגואל הלותרנית בעלת הצריח המחודד, במקום בו הייתה הכנסייה הצלבנית "סנטה מריה לטינה". בבניית הכנסייה שולבו שרידי הכנסייה הצלבנית. הכנסייה נחנכה בשנת 1898 בנוכחות קיסר גרמניה וילהלם השני ורעייתו אוגוסטה ויקטוריה. בהמשך בנו הגרמנים מבנים נוספים בשטח המוריסטאן: בית ספר לנערים ומרכז לקהילה הלותרנית. בקומה הראשונה של הבנין המשמש את הקהילה ואת ראשי העדה הלותרנית, נעשה שימוש בקלויסטר (חצר מוקפת קשתות) הצלבני של מסדר אבירי סנט ג'ון.

השטח הנותר נמכר בהמשך לפטריארכיה היוונית האורתודוכסית אשר הקימה במקום בו הייתה כנסיית 'סנטה מריה גרנדֶה' הצלבנית שוק תיירותי. השוק נחנך בשנת 1903. יזם הפרויקט היה האריכמנדריט אבטימוס ועל שמו נקרא השוק עד היום. במרכז השוק מזרקה מפוארת, אשר נבנתה לכבוד 25 שנות שלטונו של הסולטאן העות'מאני, עבדול חמיד השני. המזרקה שוקמה לאחרונה לאחר שלא פעלה עשרות שנים ובצידה ניתן לראות שתי שקתות שסיפקו מים למבקרים באזור.

שוק מוריסטן

למרות שלא היה מחסור בניסיונות לגשר בין הפערים המעוררים מחלוקת בין הישראלים לבין הפלסטינאים, השלום מתחמק בעקביות משני הצדדים במשך עשרות שנים.

אפשר להגדיר סובלנות כתובנה שגם אם לא נצליח להתגבר על המחלוקות שבינינו, עדיין אנחנו מחוייבים לנסות ולתת אחד לשני את המרחב להיות אנו עצמנו. לעניין זה, הפסלים סזלוו דזוויגיי ומיכל קוביאק עיצבו את אנדרטת הסובלנות. בשאיפה כלפי שמיים על ראש גבעה שלווה בין שכונת ארמון הנציב היהודית לבין ג'אבל מוקבר הערבית, מעל הריסות מקדש קדום, הפסל מורכב משני חצאי עמודות מפוצלות וביניהם צומח עץ זית מוזהב, המצל על שני החלקים. הרעיון הוא שגם אם אף אחד לא יודע מתי שני הצדדים יתאחדו, ישנו זרעון של חיים שנובט וצומח עם הזמן, ובאופן סימבולי מחבר את כולם בעזרת הצל שהוא מטיל. ראש הגבעה והאנדרטה מהווים פארק קטן ליד טיילת גולדמן, שהינה עצמה תחנת חובה בשל הנוף הפנורמי המדהים של העיר העתיקה ועמק קדרון שנשקף ממנה.

אנדרטת הסובלנות

הרובע הארמני הוא הקטן בין רובעי ירושלים,  והוא למעשה מנזר קדום ומקום מושבה של הפטריארכיה הארמנית. מוצא הארמנים באזור אגם ואן והר אררט במזרח תורכיה.

הפטריארכיה הארמנית, הרובע הארמני

atr-trs-armenian_quarter_jerusalem_old_city-crd-bhm-222-768x439.jpg.webp

משני עברי הסמטה שוכנת הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, הקדומה בפטריארכיות של ירושלים.  בסמטה נוכל לראות את הדגלים המתנוססים. אלו הם דגלי יוון (בצבעים תכלת-לבן) ודגלי הפטריארכיה ובהם צלב אדום על רקע לבן.

לא ניתן להיכנס אל המתחם, אשר משמש מקום מושבה של "אחוות הקבר הקדוש" המנהלת את ענייני הקהילה בארץ הקודש, ושל הפטריארך העומד בראשה.

בפתחי המבנים ובמרכז הדגל סמל בדמות האות T ובמרכזה עיגול: זהו שילוב של האותיות היווניות "טאו" ו"פי", ראשית המילה היוונית "טאפוס" Taphos, אשר משמעה קבר. הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית חולשת על שטח רב במתחם כנסיית הקבר הקדוש.

בצידו הדרומי של הרחוב (מימין, אם עומדים עם הפנים מזרחה, בכיוון רחוב הנוצרים) נמצאים המשרדים של "אחוות הקבר הקדוש" העתיקה המנהלת את ענייני העדה. מעל הפתח יש תבליט של קבר ישו, ומעבר לפתח המשרדים, כנסיות ומנזר וכן גישה אל גג כנסיית הקבר. מצפון (משמאל) מושב הפטריארך, הספרייה ואולם קבלת הפנים.

ברשות העדה חפצים עתיקים וכתבי יד חשובים, ובבעלותה קרוב לארבעים אתרים ומוסדות באגן העיר העתיקה, ומבנים ברחבי ירושלים ועליהם סמל ה"טאפוס".

אורתודוקסיה פירושה ביוונית "הדרך הישרה", האמִיתית. מאז הפילוג הגדול שחל בכנסייה בשנת 1054 מציין המונח את הכנסייה המזרחית, ואילו הכנסייה המערבית, שמרכזה ברומא, מכונה "קתולית" (עולמית, כוללת). בנצרות האורתודוקסית מודגשות המיסטיקה והחוויה שבפולחן, הכנסיות עשירות בעיטורים ואפופות קטורת, ושפת התפילה יוונית. עבודת הפולחן נעשית מאחורי מחיצה מעוטרת הנקראת "איקונוסטאזיס", שאינה מאפשרת למאמין הפשוט לראות את מעשיו של כהן הדת.

רובה המוחלט של הקהילה ממוצא ערבי, אך הנהגתה ממוצא יווני. בבעלות היוונים-אורתודוקסים מבנים רבים וקרקעות ברחבי ירושלים וישראל, בהן אדמות שהוחכרו לבניין הכנסת וקריית הממשלה.

הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית

מנזר נשים קתולי, ובו בית הארחה ומרכז לימוד בינלאומי, אשר בנייתו נשלמה בשנת 1860. המנזר הוקם ביזמת היהודי המומר אלפונס רטיסבון, מייסד מסדר האחיות 'גבירתנו של ציון'

רטיסבון ואחיו תיאודור הקימו בירושלים שני מנזרים נוספים, האחד בעין כרם והשני נמצא כיום בשולי שכונת רחביה. האחיות ציון רואות את ייעודן בפעילות למען קידום הצדק וההבנה עם העם היהודי.

מתחת למנזר באולם תת קרקעי גדול מצויה ברכת מים עצומה חצובה בסלע. זהו חלק מבריכת 'סטרותיון' (ביוונית: עפרוני. כנראה בשל העובדה שהייתה קטנה יחסית לברכות אחרות בירושלים). בריכה זו נבנתה בימי הבית השני מצפון למצודת האנטוניה, בחפיר שהגן על המצודה, והייתה מקור המים למצודת האנטוניה.

הבריכה הייתה פתוחה לשמיים, אך לאחר כישלון מרד בר כוכבא בשנת 135 לספירה, בעת שירושלים הפכה לעיר רומית אלילית בימיו של הקיסר הדריאנוס, נוסף קמרון לבריכה אשר כיסה אותה.

על גבי הקמרון נבנתה רחבת אבן גדולה. שרידים של רחבה זו מצויים גם הם מתחת למנזר האחיות ציון. בכנסיית המנזר שולבו שרידי שער ניצחון רומי, אשר נבנה כנראה אף הוא בימי הקיסר הדריאנוס.

הכניסה אל השרידים הארכאולוגיים בתשלום.

מנזר האחיות ציון - מנזר אקה הומו

שוק מרשים אשר נבנה במאה ה-14 בימי האמיר הממלוכי תַנכִּיז. בקצהו שער מוכרי הכותנה - באב אל-קטאנין, שער המוביל להר הבית והוא הקרוב ביותר אל כיפת הסלע.

השער בנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי: אָבְּלַק (בערבית: מנומר), שילוב של אבנים אדומות וצהובות, שחורות ולבנות, בראשו עיטור נטיפים הנקרא "מֻקַרנַס".

כיום כבר לא נותרו כאן מוכרי כותנה ואולם השער והשוק נושאים את זיכרון המסחר מימים עברו. בשוק כחמישים חנויות ובתחומיו נבנו גם ח'אן (מלון אורחים), שני בתי מרחץ מפוארים וחדרי מגורים.

תיירים אשר פקדו את השוק התרשמו מיופיו, והעלו על הכתב את תיאוריהם. ר' משה באסולה אשר ביקר בעיר במאה ה-16 כתב: "ויש שוק אחר, נאה מכולם, כולו חנויות של צמר גפן, ובראש זה השוק שער אחד לבית המקדש".

בחלקו המערבי של השוק נראה פתח מסורג המוביל לתוך מבואה. זהו ח'אן תַנְכִּיז, המשמש כיום את "המרכז ללימודי ירושלים" של אוניברסיטת אלקודס. במשקוף חצוב גביע, סמלו של  האמיר הממלוכי תַנְכִּיז.

בצידו המערבי של הח'אן נמצא בית מרחץ ממלוכי מרשים ביופיו, חמאם אל-עין (בערבית: בית מרחץ המעין). המים לחמאם הובלו מאזור בריכות שלמה, באמצעות אמת מים מתקופת בית שני אשר שופצה בתקופה הממלוכית.

שוק מוכרי הכותנה (סוק אל-קטאנין)

יד לקשיש הוא מיזם חברתי מהפכני ומעורר השראה הפועל במתחם ירושלמי ציורי, סמוך <a href="https://itraveljerusalem.com/he/the-old-city/">לעיר העתיקה</a>.

מאז נוסד בשנת 1962, זכה הארגון בעשרות פרסים והכרה בינלאומית, הודות לפעילותו להעצמת בני הגיל השלישי, מעוטי האמצעים.

בימים א'-ה', בין השעות 8:30-12:00, כ-300 מהקשישים הנזקקים ביותר בירושלים זוכים להזדמנות ללמוד ולעסוק  במלאכות יד במגוון תחומי אומנות, בהדרכת אומנים מקצועיים מובילים בתחומם. נוסף לשגרת היצירה, זוכים הקשישים לתמיכה חברתית וכלכלית מקיפה.

אתם מוזמנים לביקור בלתי נשכח, המציע הצצה אל מאחורי הקלעים של תהליכי היצירה בסדנאות המלאכה, בהן: קרמיקה, ציור על משי, צורפות ויודאיקה, יצירת מוצרי נייר ממוחזר, מלאכות טקסטיל ועוד.

לסיום, תוכלו לבקר בחנות הגלריה בה תמצאו אלפי מוצרים איכותיים, שנוסף להיותם מקוריים ועשויים עבודת יד מוקפדת, הינם גם בעלי ערך מוסף חברתי משמעותי.

יד לקשיש - אומנות חברתית ירושלמית

הגן הלאומי עיר דוד מציע מגוון אטרקציות וסיורים שלא תמצאו בשום מקום אחר סיורים ייחודיים בעירם של מלכים ונביאים, במקום בו נכתבו כמחצית מספרי המקרא והתרחשו רוב הסיפורים בירושלים התנ"כית, חוויית VR, ומופע לילה מרהיב המוקרן על גבי העתיקות של עיר דוד. 

עיר דוד - אטרקציה עולמית במקום בו נולדה ירושלים!

atr-crd-ministry-of-tourism-city-of-david-1.jpg

בית הכנסת החורבה הוא בית הכנסת המפואר והגדול ברובע היהודי, שמגולל את סיפורה של חידוש ההתיישבות היהודית-האשכנזית בירושלים. 