אל-ח'אנקה אל-צלאחיה
מסגד בתחומי הרובע הנוצרי, בסמוך לכנסיית הקבר. תולדות המבנה מעניינים. בראשיתו היה כנראה ארמון הפטריארך הלטיני של ירושלים בימי ממלכת ירושלים הצלבנית. לאחר כיבוש ממלכת ירושלים ע"י צלאח א-דין אל-איובי בשנת 1187, הפך המבנה ל'חאנקה', מקום תפילה ומגורים לדארווישים צופים שנקראה ע"ש צלאח א-דין: אל-ח'אנקה אל-צאלחיה.
הדארווישים הצופים היו מיסטיקנים מוסלמיים, אשר נהגו להקדיש זמנם לתפילה, לריקוד אקסטזי, להתבודדות ולמיסטיקה. יתכן כי הושפעו מתנועת הנזירות בנצרות. במאות ה-14 וה-15, בתקופת שלטונם של הממלוכים בירושלים, שופץ המבנה וקיבל את צורתו הנוכחית. בתקופה זו נבנה גם צריח המסגד הבולט בנופי הרובע הנוצרי.
חזית המבנה מרשימה ומעוטרת בתשליבי אבן האופייניים לבניה הממלוכית בירושלים: שילוב אבנים בצבעי שחור-לבן (חלק מהאבנים השחורות נפגעו או נעלמו עם השנים ונותרה רק האבן הלבנה), ואבלק – שילוב אבנים אדומות וצהבהבות.