מוזיאון ארצות המקרא ירושלים

בביקורנו בירושלים הגענו לתערוכה והתרשמנו רבות במיתולוגיה המצרית העתיקה היה מקום רב לעופות, אלו היו מקודשים ובעיקר סימלו את החיים שלאחר המוות. הם גם סימלו אלים ואלות ואת הבריאה והיכולת האלוהית לעוף. החיים שלאחר המוות כעוף או עם סמל של עוף היוו סמלים שחוברו למומיות על מנת לחזור מהשאול או מהשמש שימשה גם היא בסמלים ובאמונה. בתערוכה מוצגים רבים המחולקים לתפישות האדם את החיים והבריאה : אדמה, מים, שמים או אויר ועולמות אחרים. אי אפשר להתעלם מארון הקבורה המצרי בדמות עוף ודמות ציפור כנראה בז במרכז כתב החרטומים. זה המוצג הראשון שתפגשו בכניסה, סביבו מוצגים ארכיאולוגים רבים הקשורים לעופות כמו בז, נץ או עיט כמומיה, ועוד. ברגע שאתה המבקר מתחיל את המסע שם זה כובש אותך, זו לא תערוכת טבע, זו תערוכה של אמונות, אלים, והכוחות שהקדמונים ייחסו לעופות השמים בארצות הים התיכון "ארצות המקרא" הבז אם כן שימש את המצרים הקדמונים על ראשי המומיות כמי שמעביר אותם לעולם הבא של האלים וכך הוא מופיע בהירוגליפים. הבז עף וצולל במהירות אדירה (הערכה 400 קמ"ש) ומכאן ייחסו לו כוחות אדירים. האל הורוס מופיע בדמות בז שמו חור והוא אל המלחמה זה מצביע עד כמה ייחסו המצרים עוצמה לבז. למעשה השם הורוס בכתב חרטומים זה ציור של בז. בתרבות השומרית העוף השולט הוא נץ אולם הציורים והממצאים מצביעים לרוב על עיט אשר גם שימש את האשורים ולפעמים דמותו משולבת עם נשר. העיט גם שימש את זאוס האל היווני תוך שימוש בכוחות העיט כשליחו של האל. אנו פוגשים לאורך התערוכה במוצגים ממסופוטמיה אשור, בבל, שומר ועוד בתפיסות של עופות בעיקר דורסים ודורסי לילה. הנשר היה קדוש, נפגוש בתערוכה בדמוית נשר הפורס כנפים כמגונן או המכנף תחת כנפיו אחרים להגנה. במצרים הוא שימש את דמות האלה נחבת. ובמסופוטמיה אנו פוגשים את הלילית המסמלת רוע, כישוף ותרעלה במסופוטמיה הלילית זכתה למעמד אלה. במצרים אנו פוגשים תנשמות אשר מיוחס להן כך בשמירה על האסמים בעוד ביוון העתיקה הכוס היא סמל לחוכמה והיא האלה אתנה. זאת ועוד המגלן הוא האיביס הקדוש נראה בציורים וברצפות פסיפס. במצרים האל תות מופיע בדמות מגלן. האביס הוא מייצג את אל החוכמה והוא נחשב במצרים הקדומה לעוף קדוש. התערוכה מציגה גם טווסים וברבורים ועופות מים כמו גם היאורית במצרים, אלו דווקא סימלו טוהר. רעמסס מופיע בדמות ברווז השמש., ועוד