הפטריארכיה הקופטית האורתודוכסית

זהו מרכז הכנסייה הקופטית בירושלים. קהילת הנוצרים הקופטים היא קהילה נוצרית עתיקה שמקורה במצרים. מקור השם "קופטים" הוא במילה "אגיפטוס", אשר משמעה מצרים ביוונית. הכנסייה הקופטית נוסדה לפי המסורת ע"י מרקוס הקדוש, אחד ממחברי הברית החדשה, באמצע המאה הראשונה לספירה.

במצרים נמצאו כתבים נוצריים קדומים מהמאה השנייה ואילך, ובמדבריותיה החלה תנועת הנזירות הנוצרית במאה השלישית.  בעקבות ועידת כלקדון בשנת 451 התפלגה הכנסייה הקופטית מהכנסייה הביזנטית יחד  עם הכנסייה הסורית והאתיופית (ואחריהן הארמנית), בשל אמונתן בתפישה ה"מונו-פיזיטית" – טבע יחיד ומאוחד של ישו, אלוהי ואנושי המחוברים באופן בלתי-נפרד. זאת בניגוד לתפיסה ה"דיאו-פיזיטית", לפיו לישו היו שני טבעים נפרדים, טבע אלוהי וטבע אנושי.

המתחם הקופטי נקרא על-שם אנטוניוס הקדוש, ובו מושב הארכיבישוף הקופטי. מקום מושב הפטריארך הקופטי הוא באלכסנדריה. לב המנזר הוא כנסיית סט. אנטוניוס, על-שם הקדוש יליד מצרים שנפטר מכל רכושו ויצא לשנים של התבודדות במדבר.  אנטוניוס, הנחשב לאבי הנזירות, נאבק בשטן אשר ניסה להסיר מראשו את כובעו – סמל האדיקות והתום; במאבק סמלי זה בין טוב לרע, נקרע הכובע. לזכר מאבק זה קיים בכובעי הנזירים תפר אורכי, מן העורף עד למצח. המאפשר לנו לזהות בנקל את הנזירים הקופטים. לקופטים מניין שנים משלהם המתחיל בשנת 285, השנה בה עלה לשלטון הקיסר דיוקלטיאנוס שרדף קשות את הנוצרים.

מתחת למתחם נמצאת מערכת אולמות מימי-הביניים וכן בור-מים ענק חצוב בסלע. הבור הקדום נקרא על-שם הלנה, אם הקיסר קונסטנטינוס, שהגיעה לירושלים במאה הרביעית וזיהתה את מקום צליבתו וקבורתו של ישו.  ברשות הקופטים גם קפלת הבתולה הצמודה לקבר ישו מצדו האחורי, וכן מבנים נוספים ברובע הנוצרי.

ניתן להיכנס לביקור בבור הלנה (המעוניינים בכך, יכנסו בפתח. מצד ימין ישנה קפלה המוקדשת להלנה ובהמשך הכניסה לבור המים. מקובל לשלם סכום סמלי תמורת הביקור באתר).