אין ספק שכיפת הסלע היא אטרקציה דתית ותיירותית. חבל שהפכה להיות אבן נגף . בכל העולם ניתן להיכנס למסגדים, כנסיות ובתי כנסת. רק כאן לא, וחבל. אתר שהיה יכול להיות אבן שואבת למיליונים- תיירים ומאמינים- מוגבל, שמור,ויחד עם זאת יופיו נשאר ומקרין על סביבתו.
כיפת הסלע היא האתר השלישי בקדושתו לאסלאם, אחרי מכה ומדינה, והיא בנויה על הר הבית בעיר העתיקה. בלב מקום קדוש זה מצויה אבן השתייה, המקום ממנו עלה מוחמד לשמיים על פי המסורת האסלאמית. הכיפה, שבנייתה הושלמה בשנים 691-962 לספירה, ומאז היא מגדירה את קו השמיים של ירושלים, היא דוגמה מצוינת לאמנות של אמצע התקופה הביזנטית. מי שיזם את הבנייה, ח'ליף עבד אל-מלכ בן מרוואן לבית אומיה, קיווה שהמבנה – שהיווה מקדש למהגרים יותר מאשר מסגד לפולחן ציבורי – יהיה "משכנם של המוסלמים מפני החום והקור".
המבנה שוחזר פעמים רבות במהלך המאות שחלפו, וצופה פעם אחת בזהב, ולאחר מכן באריחים. השחזור המאוחר ביותר של האתר בוצע בשנת 1998 על ידי מלך ירדן חוסיין ה-2, שמכר את אחד מבתיו בלונדון כדי לעזור במימון זהב במשקל 80 ק"ג הדרוש כדי לצפות את הכיפה. החלק הפנימי של המקדש מפואר מאוד ומעוטר בפסיפסים, בשיש ובתחריטים. אחת הסיבות לכך שהמקדש נותר על כנו לאורך השנים, ועמד בפני רעידות אדמה שהחריבה מבנים קרובים רבים, היא מבנהו המתומן.
הערות:
הכניסה דרך שביל להולכי רגל הסמוך לכותל המערבי.
יש לציין כי מבקרים זרים אינם יכולים לגשת ישירות לאבן השתייה.
בדומה לאתרים קדושים אחרים בירושלים, המבקרים בכיפת הסלע מתבקשים לבוא בלבוש צנוע.
חוות דעת TripAdvisor
מבוסס על 746 חוות דעת של מבקרים“מעניין, יפה, רק חבל שמהווה בסיס למחלוקת דתית ולאומית.”
“לא לפספס סיור”
מקום מאד מיוחד ומרגש לעם היהודי וגם למוסלמים. תכבדו את המקום ותסיירו במקום בו דרכו אבותינו כשעלו לבית המקדש אשר נהרס בשנת 70 ע"י הרומאים.
“יפה מבחוץ, אי אפשר להיכנס, אווירה מסביב לא טובה”
כיפת הסלע יושבת על הר הבית והמקום לא נעים ליהודים ותיירים - הוואקף המוסלמי מקשה על מבקרים שאינם מוסלמים. מאז 2000 בערך אי אפשר להיכנס לתוך כיפת הסלע. מבחוץ היא מרשימה, אבל זה בכלל לא משתווה ליופי בפנים. מאוד מאכזב שכך ישראל מתייחסת למקום קדוש ותיירותי.