שער הפרחים (באב א-סאהִרה)

שער בחומת העיר העתיקה, אשר נבנתה במאה ה-16 במצוות הסולטאן העותמאני סולימן המפואר. בעבר היה השער רק פשפש קטן בחומה, שהיה סגור רוב הזמן.

במחצית השנייה של המאה ה-19 החל תהליך יציאה מן החומות ובניית שכונות חדשות מחוץ לחומת העיר העתיקה. בסמוך לאזור זה בנו המוסלמים בתי מגורים פרטיים מחוץ לחומה. בשל בנייה זו נפרץ השער בשנת 1875.

שמו של השער קשור לאמונה המוסלמית בתחיית המתים אשר תתרחש בגבעה שממול, הגבעה של בית הקברות המוסלמי. השער נקרא בעבר 'בּאבּ א-סאהירה',שמובנו בערבית 'שער הסהרורים', אך במשך השנים חל שיבוש והוא נקרא 'באב א-זהרה', שמשמעו שער הפרחים.

יש הטוענים שעיטורי הרוזטה החקוקים באבן באזור השער הם המקור לשמו.

בתקופה הצלבנית נבנתה סמוך לאזור זה כנסייה, במקום בו היה ארמון הורדוס, לפי מסורת מקומית. מסורת זו העניקה לשער את שמו "שער הורדוס" ועד היום יש המכנים אותו בשם זה.