קבר דוד המלך

קבר דוד הוא אחד האתרים המקודשים ביותר בהם אפשר לבקר בזמן שמגיעים להר ציון. על-פי המסורת היהודית, הנוצרית והמוסלמית, קבר דוד נמצא בהר ציון (מול שער ציון) למרות שבתנ"ך מצוין כי דוד המלך נקבר בעיר דוד. מדובר במתחם מהתקופה הצלבנית והמבנה בו מצוי הקבר נמצא באולם התת-קרקעי של כנסייה צלבנית עתיקה. מצבת הקבר הארוכה עטופה בפרוכת ונמצאת במרכז חדר פנימי בו תוכלו לבקר (בעל כניסות נפרדות לגברים ולנשים). מאחורי ארון הקבורה תוכלו להבחין בגומחה בקיר ממנה אפשר להשקיף לכיוון הר הבית. בקומה מעל הקבר שוכן חדר הסעודה האחרונה, אחד האתרים המקודשים לנצרות, ובגג המבנה תצפית מרשימה לכיוון הר הבית, וכן צריח מסגד שבנו התורכים במאה ה-16. מכאן קדושתו של המקום לשלושת הדתות.

אודות ההיסטוריה של קבר דוד

מסורת קבר דוד במקום זה מתועדת לראשונה במאה התשיעית על ידי המוסלמים ואומצה במרוצת הדורות על ידי מאמינים רבים.

המבנה בו מצוי הקבר היה למעשה ה'קריפטה', האולם התת-קרקעי, של הכנסייה הצלבנית. הבניין קיבל את צורתו הנוכחית במאה ה-14, כאשר שופץ ע"י נזירים פרנציסקנים, שומרי ארץ הקודש.

במאה ה-16 גורשו הנזירים הפרנציסקנים ע"י המוסלמים, המבנה הפך למסגד, ושימש במשך מאות שנים לתפילת המוסלמים, שגם הם מקדשים את דוד המלך כאחד הנביאים.

כיום משמש האתר בעיקר את היהודים והוא מתנהל במתכונת של בית כנסת.

מצבת הקבר נמצאת בחדר הפנימי, עם כניסות נפרדות לגברים ולנשים. במרכז החדר ניצבת מצבה עטופה בפרוכת. מאחורי ארון הקבורה נראית גומחה בקיר, אולי שריד לבית כנסת עתיק שנזכר בתקופה הביזנטית כאחד משבעה בתי כנסת שהיו על הר ציון.

בעבר עיטרו את הקירות אריחים צבעוניים מהתקופה בה שימש החלל כמסגד. היו אלו אריחי איזניק ע"ש העיר בתורכיה שבה יוצרו לפני כ-200 שנה. אריחים אלו נותצו בהתקפת ונדליזם נפשעת.

בקומה מעל הקבר שוכן חדר הסעודה האחרונה, אחד האתרים הקדושים לנצרות. הרחבה החיצונית (ביציאה ממתחם הקבר שמאלה) היא חצר פנימית המוקפת קמרונות מן המנזר הפרנציסקני ששכן כאן במאה ה-14. חצר סגורה זו האופיינית למנזרים רבים באירופה מכונה "קלויסטר". החצרות נועדו לספק מקום שקט ומוגן לנזירים וכמרים שהתגוררו במתחמים הכנסייתיים. החדרים בעלי חלונות קטנים, הוקמו מאחורי האכסדרה. המסדרונות המקורים העניקו הגנה מפני הגשם ודרך החלל המרכזי הייתה גישה לאוויר הפתוח. כאן ניבנה בור מים מתחת לחצר. במנזרים או בכנסיות אחרים, החצר משמשת לטיפוח צמחי נוי, לגינות ירק ואף לגידול בעלי חיים.

בגג המבנה תצפית מרשימה, וכן צריח המסגד שבנו התורכים במאה ה-16, לאחר גירוש הנוצרים מהר ציון. המתחם הוסב אז לחאן – אכסניית דרכים לשיירות שהגיעו לירושלים לאחר סגירת שערי העיר בלילה.

כיום מתגוררים בחדרים הפזורים בקומות השונות של המתחם תלמידי ישיבת התפוצות, הבאים מכל קצוות העולם. באחד האולמות הסמוכים נוהגים יהודים להדליק נרות לכבוד דוד המלך.

המעוניינים יוכלו לבקר במספר אתרים נוספים בהר ציון: מרתף השואה, כנסיית הדורמציון, קבר אוסקר שינדלר וכנסיית סנט פיטר אינגליקנטו.