טחנת הרוח של מונטיפיורי

‎אודות ההיסטוריה של טחנת הרוח

אחד מציוני הדרך הראשונים שצמחו בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה היא טחנת הרוח של מונטיפיורי, שנקראת על שם הפילנתרופ היהודי הבריטי שמימן את הקמתה, משה מונטיפיורי. הטחנה נבנתה בשנת 1857 היכן שנבנתה שכונת משכנות שאננים, כ-12 שנים מאוחר יותר. הטחנה תוכננה להיות טחנת קמח, והייתה חלק מן הפרויקט של מונטיפיורי לסייע ליישוב הישן (החברה היהודית בארץ ישראל שלפני המאה ה-20) לספק בעצמו את צרכיו הוא. ‎מונטיפיורי, שהיה מסור בכל ליבו לקידום התעשייה בארץ הקודש, בנה גם בית דפוס ומפעל טקסטיל, והיה אחראי על פרויקטים רבים אחרים. 

טחנת הרוח יצאה משימוש כטחנת קמח בשנת 1891, אחרי שהקהילה היהודית החלה להשתמש בטחנות המונעות על קיטור על מנת לטחון את החיטה. עם זאת, חשיבותה התרבותית לא דעכה, ובמהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948 היא שמשה את הלוחמים היהודים כנקודת תצפית. בתגובה, הפגיזו הרשויות הבריטיות את טחנת הרוח, מתקפה שנשאה את השם היאות: "מבצע דון קישוט".  

טחנת הרוח משמשת כמרכז המבקרים של יקבי ירושלים (אגשח) ותוכלו ליהנות כאן מעגלת קפה ומאפים, ולשתות את המשקה האהוב עליכם בנקודת תצפית מרהיבה שמשקיפה לעבר חומות העיר העתיקה.