בין השנים 1948 ל-1967, כאשר העיר העתיקה הייתה תחת שלטון ירדני, שימש הר ציון - גבעה שנמצאת ממש בקרבת החומות, כנקודה הקרובה ביותר ממנה יכלו הישראלים להשקיף אל הר הבית. השם הר ציון ניתן לגבעה כנראה בימי הביניים, למרות שהכתובים היהודיים מכנים את הר הבית בשם זהה.
האגדה מספרת כי הסולטן סולימן המפואר התכוון לכלול את הר ציון בתוך חומות העיר העתיקה, אך המהנדסים הטורקים שתכננו את שיקום החומות השאירו בטעות את הר ציון ואת קבר דוד מחוץ לחומות, ולא הותירו לסולטן ברירה אלא להוציא אותם להורג. בין האתרים החשובים שבהר ציון: החדר בו נערכה הסעודה האחרונה, קבר המלך דוד, חצר מרתף השואה, בית הקברות הפרוטסטנטי שבו קבור אוסקר שינדלר וכנסיית הדורמיציון.
רכבל הר ציון, המכונה גם דרך אבשלום, קישר בין מלון הר ציון ממערב והר ציון ממזרח, הנמצאים משני צדי גיא בן הינום בירושלים, דרומית לבריכת הסולטן. הרכבל הוקם והופעל בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, ונותר שמיש ומוכן לפעולה עד מלחמת ששת הימים. כיום משמש חדר הרכבל שבמלון הר ציון כמוזיאון לתולדות הרכבל, ומוצגים בו הקרונית, מתקן הגלגלת שהסיעה את הקרונית, וכן תצלומים ומסמכים הנוגעים להקמת הרכבל ולתפעולו.