מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן

מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן נמצא במבנה עתיק בן 500 שנה ברובע היהודי בירושלים ומזמין את המבקרים לצלול אחורה במנהרת הזמן, לימים בהם לא היו מים זורמים בברזים ולא היה חשמל. ימי צנע וצמצום כאשר הבעלבוסטע האמיתית נמדדה באלתור ובמטעמים בטעם של בשר שהצליחה להשיג לבני ביתה. ימים בהם השימוש בקמעות כנגד עינא בישא היו רווחים וסייעו בהתמודדות היומיומית עם מלאך המוות האורב מעבר לפינה.

המבקר מוזמן להתנסות בנשיאת אסל הדליים, בכביסה ברוח הימים ההם, במשחקי ילדות סוערים שאולתרו מאמצעים פשוטים דוגמת חבל, שק יוטה, גלעיני משמש הקרויים בירושלים עג'ואים, גלגל ישן , ועוד.

המוזיאון מקיים תצוגת קבע ותערוכות מתחלפות השופכות אור על הווי החיים בירושלים מהתקופה העותומנית ועד לנפילת הרובע בתש"ח. בנוסף, ישנה תצוגת בית כנסת ע"ש האר"י, בחדר בו נולד ע"פ המסורת  בשנת 1534. בחדר האר"י ישנן תצוגות המתקשרות למעגל השנה.

במוזיאון ניתן למצוא עדויות למלאכות שרובן פסו מהעולם, דוגמת חלבן, מצחצח נעליים ,ועוד. הסיור במוזיאון הוא חווייתי ומתאים למשפחות.

תערוכות מתחלפות

ממשבר לתקומה: תערוכה חדשה במוזיאון חצר הישוב הישן

אוצרת: אורה פיקל-צברי

מעצב: ערן צירמן

התערוכה  "ממשבר לתקומה" מבקשת להציג את סיפורם של אותם גיבורים אלמונים, שלא נכתבו אודותיהם ספרים, ולא נקשרו כתרים לראשיהם. סיפורם של 1700 תושבים שסבלו מצור בן חצי שנה,  ראו את מר המוות מול עיניהם, חלקם הלכו לשבי וחלקם (בעיקר נשים ,ילדים וקשישים) נאלץ להתחיל הכל מחדש, תוך כדי מלחמה ותוך דאגה עמוקה להולכים לשבי.

התערוכה עוקבת אחר סיפורם של מפוני העיר העתיקה בין השנים 1948-1958, שנים בהן נלחמה מדינת ישראל  על קיומה ,קלטה עולים רבים ויכלה לקשיים.

בתערוכה: פריטים נדירים מהלחימה ברובע וההליכה לשבי, סרטון ועדויות, פריטים משנות החמישים, ועוד.

תערוכת בעלי המלאכה:

היו שהלעיזו על אנשי הישוב הישן הירושלמי על כך שחיו מכספי החלוקה. התערוכה במוזיאון חצר הישוב הישן מעידה כאלף עדים שהיו בהם אנשי עבודה ועמל רבים.  נפצי כותנה ומשחיזי סכינים שבישרו את הגעת חג הפסח, מגהצי תרבושים ומצחצחי נעלים, תופרות  וסנדלרים ברמות שונות, חנוונים, מכיני מזכרות לתיירים ועוד רבים.

הקדמה שהגיעה בשלהי המאה ה 19 מביאה בכנפיה מקצועות חדשים דוגמת רופאים,(המחליפים את רופאי האליל),צלמים ועוד.

סיפורים יוצאים מן הכלים

עם הקמת המוזיאון ביום ירושלים 1976 תאר יעקב יהושע בלשונו הציורית: " נדמה כי כלים אלו שנאספו מבעלי בתים שונים, עומדים כיום בפני קהל המבקרים מבויישים ונכלמים, לשונם עילגת וכאילו ניטל מהם, כוח הדיבור כדי לספר את הקורות אותם בעבר…אין כאן כלים נאים המרחיבים דעתו של אדם…יש כאן כלים שהזקנה קפצה עליהם, מלבושים בהם התעטפו בניהם של שומרי החומות של ירושלים. מהם מטולאים ומהם שדהו מזוקן. אולם על אף "עוניים ודלותם" השמחה שוכנת בהם, ונדמה כי חשים הם כי "שבו לגבולם" למקום שבו נולדו וחיו"…(מתוך: יעקב יהשוע, סיפורו של הבית הספרדי, ירושלים 1976, עמ' 10-12).

חלפו כמעט 40 שנה, וליחם של הכלים והסיפורים שמאחוריהם טרם נס.

לכל מבקר שעבר זה מכבר את גיל ההתבגרות או גיל העמידה החפצים במוזיאון אינם סתם חפצים שאבד עליהם הכלח. כל חפץ מזכיר את הבית , מזכיר את ההורים ואת הילדות… המוזיאון הוא אבן שואבת לסיפורים, למספרי סיפורים ולאוהבי הסיפור באשר הם. המוזיאון מארח כבר 8 שנים מספרי סיפורים, סדנאות למספרי סיפורים, פורום מספרי סיפורים ואף פסטיבל מספרי סיפורים ירושלמיים.

יהודה עצבה, הרוח החיה מאחורי מפעל הסיפורים של המוזיאון, העלה רעיון לתערוכה של סיפורים. שערו בנפשכם  מה קורה כשמספרי סיפורים מגיעים למוזיאון? ביום אביב אחד נפגשו חמישה מספרי סיפורים במוזיאון. כל חפץ מזכיר להם משהו, ועל כנפי דימיונם- הסיפור קורם עור וגידים וסוחף את המאזינים.

צור קשר