בית כנסת הרמב"ן

בית כנסת הרמב"ן הוותיק ביותר ברובע היהודי. בשנת 1267 עזב הרמב''ן (רבי משה בר נחמן) את ספרד ועלה לארץ ישראל. כמה שנים קודם לכן פלשו המונגולים לארץ ישראל וזרעו בה הרס רב, כמתואר במכתבו של הרמב''ן למשפחתו: ''ומה אגיד לכם מעניין הארץ? - כי רבה העזובה וגדול השיממון! וכללו של דבר: כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו. ירושלים חרבה מן הכל, וארץ יהודה יותר מן הגליל. ועם חורבנה היא טובה מאֹד, ויושבים קרוב לאלפים, ונוצרים בתוכם כג' מאות, פלטים מחרב השולטאן. ואין ישראל בתוכה, כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם נהרגו בחרבם.'' על פי תיאורו של הרמב''ן, לא היתה כל קהילה יהודית בירושלים בעת הגיעו (''ואין ישראל בתוכה''), אך בהמשך סיפר על שני אחים יהודים, שאליהם התאסף מניין מתפללים בשבתות. ''והנה זרזנו אותם, ציין הרמב''ן, ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה, ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר, וכל הרוצה לזכות בחורבות זוכה, והתנדבנו לתיקון הבית. וכבר התחיל בשיפוצו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלם, והבריחום שם בבוא התתרים". לפני כ-80 שנה מצא האדריכל יעקב פינקרפלד מבנה בית הכנסת קדום ונטוש בתחומי הרובע היהודי, וזיהה אותו כחורבה ששיקם הרמב''ן. אולם לעומת תיאורו של הרמב"ן הרי שבמבנה אין כל כיפה או עמודי שיש, ובכלל במאה ה-13 התבססה הקהילה היהודית בהר ציון דווקא. נראה יותר לזהות את המבנה עם תיאורו של רבי עובדיה מברטנורה, שביקר בירושלים ב-1488: ''ובית הכנסת של ירושלים הוא בנוי על גבי עמודים, וארוך וצר ואפל, ואין נוגה לו כי אם מן הפתח, ובתוכו בור של מים.'' מתיאור זה ניתן להסיק כי המבנה שימש את בית הכנסת המרכזי (ואולי היחיד) של ירושלים במאה ה-15, וייתכן כי בו התפללה קהילת בית כנסת הרמב''ן, לאחר שעברה לגור בתחומי הרובע היהודי. כך או כך, בית הכנסת נסגר בידי מוסלמים קנאים, כמתואר אצל רבי עובדיה מברטנורה: ''היה הבית ההוא של יהודי אחד, ומפני קטטה ומחלוקת שהיה לו עם היהודים נעשה ישמעאל. ובראות אמו כי בנה המיר דתו על כל הכעסים שהכעיסוהו היהודים, עמדה והקדישה את ביתה אשר בחצר בית הכנסת לבית תרפות של ישמעאלים ולעשות בו מוסקיטה, להינקם מן היהודים". במאה ה-17 הוחזר בית הכנסת לידי היהודים, אך נאסר עליהם להשתמש בו למטרות תפילה והתכנסות. רחל ינאית בן צבי שביקרה במקום לפני 1948 תיארה את המבנה כמפעל לייצור גבינות. רק בתום מלחמת ששת הימים שוקם בית הכנסת, ועתה הוא משמש כבית תפילה אשכנזי. בחלקו המערבי ישנם מספר חדרים, המשמשים כבתי מדרש קטנים ללימוד. אולם התפילה עצמו ארוך ואפלולי, והוא נחצה לכל אורכו בשורת עמודים. הערות: הכניסה אך ורק דרך רח' היהודים. הביקור במקום בלבוש צנוע. (נכתב על ידי צוות מרכז רחל ינאית בן-צבי ללימודי ירושלים)