הר הבית

מדיניות הביקור בהר הבית

רחבת הר הבית בנויה על גבי גבעה אשר לפי המסורת היהודית מזוהה כהר המוריה- המקום המקודש ביותר לעם היהודי, בו החלה בריאת העולם והתרחשה עקדת יצחק, וזהו המקום היחיד, על פי ההלכה היהודית שבו יוכל לקום בית המקדש בעתיד. היהודים פונים לכיוונו של הר הבית בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי. מדיניות העלייה להר הבית נוקשה ועיקר התקנות כוללות: 

• הכניסה להר מותרת בימים א' עד ה'. 
• בתקופת שעון חורף– בין השעות 7:00–10:30 בבוקר ו־12:30–13:30 בצהריים. 
• בתקופת שעון קיץ–  בין השעות 7:00–11:00 בבוקר, ו־13:30 ל-14:30 בצהריים. 
• הר הבית סגור למבקרים בימי שישי, שבת וימי החג המוסלמים. בחודש חג הרמדאן הכניסה מתאפשרת רק בשעות הבוקר.
• הכניסה למסגדים ולמבנים בהר אסורה, וניתן להיכנס דרך שער המוגרבים בלבד, המצוי ברחבת הכותל המערבי. עם זאת, במקרים מיוחדים ניתן לצאת מכל השערים- כולל שערי שוק העיר העתיקה ברובע המוסלמי.
• אסור להתפלל או להשתחוות בכל שטח המתחם, וישנו גם איסור על הכנסת תשמישי קדושה יהודיים למתחם ואף אסור להכניס אתדגלה של ישראל.
•  כמו כן, אסור להכניס כלים מוזיקליים ואסור לשיר בשטח ההר.
• בעת הכניסה להר הבית, מחויבים המבקרים לעבור בדיקה ביטחונית.
• לתקנות עליית יהודים להר הבית >>

אודות ההיסטוריה של הר הבית

רחבת הר הבית נתמכת על-ידי ארבעה קירות תמך ענקיים, הבנויים מאבני ענק מסותתות ומונחות זו על גבי זו. אחד מקירות התמך הללו הוא הכותל המערבי, אשר משמש בימינו כאתר תפילה והתכנסות. 

הר הבית הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, והוא המקום היחיד, על פי ההלכה, שבו יוכל לשכון בית המקדש השלישי בעתיד. היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי ההר, עליו עומדים כיום מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע, הוא המקום השלישי בקדושתו באסלאם.

רחבת הר הבית עשויה אבן, והיא עצומת מימדים- בת כ-140 דונם. במרכזה ניצב בית המקדש, עליו אמרו חז"ל "מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין נאה מימיו". הרחבה נבנתה בימיו של הורדוס בשלהי המאה הראשונה לפני הספירה, עליה עמד בית המקדש השני, אותו שיפץ הורדוס. לפי המסורת, במקום זה בנה שלמה המלך את בית המקדש הראשון, ולכאן שבו גולי בבל ובנו את בית המקדש השני. הורדוס שיפץ את בית המקדש ויצר הרחבה מלאכותית של הגבעה. בחלקה הדרומי של הרחבה בנה הורדוס את הסטָיו המלכותי, מבנה באסיליקה בעל שורות עמודים מרשימים, אשר שימש כמקום להתכנסות חילונית.

בית המקדש חרב ע"י הרומים בשנת 70 לספירה. ההנחה המקובלת היא כי רחבת הר הבית נותרה ריקה ושוממה למשך שנים רבות, עד לכיבוש המוסלמי (אם כי יתכן כי בתקופה הרומית ניצב מקדש פגני על הרחבה). בשנת 638 נכבשה ירושלים ע"י הח'ליף עומר אבן אל-ח'טאב והחל שלטון מוסלמי בעיר, ובשנת 691 בנה הח'ליפה עבד אל-מלכ את כיפת הסלע על רחבת הר הבית. בהמשך בנה אל-וליד את מסגד אל אקצא. על פי אמונת האיסלאם, כאן היה מסגד אל-אקצא, אליו הגיע מוחמד במסע לילי, כשהוא רכוב על גבי בהמה פליאת ושמה אל-בוראק. יש לציין כי הר הבית מזוהה עם המקום ממנו עלה מוחמד השמיימה, ושם פגש את אלוהים ואת הנביאים ועבור המאמינים המוסלמיים, זהו המקום השלישי בקדושתו בעולם.