שער האשפות

זהו אחד משמונת השערים הקבועים בחומה העותמאנית, אשר נבנתה במאה ה-16 בימיו של הסולטאן סולימאן המפואר. תחילה היה השער לא יותר מפִּשפָּש, שער קטן בחומה, והוא הורחב בימי השלטון הירדני בין השנים 1967-1948, כדי לאפשר כניסת כלי רכב. לאחר איחוד ירושלים נעשו בו עוד שיפוצים. מקור שמו של השער בספר נחמיה, שם נזכר 'שער האשפות' כאחד משערי העיר בימי שיבת ציון (538 לפנה"ס). בתקופה ההיא הוציאו דרך שער זה את האפר והאשפה מבית המקדש והשליכו לנחל קדרון. הנכנס בשער האשפות ומביט ימינה, יוכל לצפות אל עבר 'הגן הארכאולוגי-מרכז דוידסון', אתר ארכיאולוגי מרשים המציג את שרידי ירושלים מתקופות שונות, ובעיקר מתקופת ימי הבית השני. כאן נתגלו עשרות מקוואות, רחוב מרוצף מתקופת הבית השני, שערי כניסה להר הבית ושרידי ארבעה ארמונות מוסלמיים שנבנו סמוך להר הבית בראשית המאה השמינית, על-ידי שליטי בית אומייה. מצדו המערבי של השער, בתוך העיר העתיקה, סמוך לכניסה לאתר 'הגן הארכאולוגי - מרכז דוידסון',  תוכלו לראות את שרידיו של 'הקרדו המזרחי', רחוב מן התקופה הרומית. מעל הרחוב הקדום מתנוסס ציור קיר המתאר את מראה הרחוב בעבר. ציור זה הוא חלק מפרויקט אשר יזמה עיריית ירושלים בשיתוף משרד התיירות, והוא בוצע על ידי קבוצת האמנים 'עיר היצירה' מצרפת. מחוץ לשער נמצא אתר העתיקות 'עיר דוד' ובו שרידי ירושלים הקדומה, וכן תצפית לקברי נחל הקדרון והר הזיתים.