קברי המלכים הוא כינוי לאחוזת קבר מפוארת מתקופת בית שני, השוכנת ברחוב סלאח א-דין במזרח ירושלים, צפונית לעיר העתיקה ולשער שכם. אחוזת הקבר הייתה ידועה לבני ירושלים עוד במאות הקודמות. מניחים כי הסיבה שהמקום זכה לכינויים אלו היא מפני שתושבי ירושלים הניחו שאחוזת קבר כה מפוארת חייבת הייתה להיבנות רק על ידי מלך או משפחת מלוכה. המסורת היהודית, שהאזכור הכתוב הראשון שלה הוא מאמצעית המאה ה-17, קבעה כי הקבר היא קברו של כלבא שבוע, חותנו של רבי עקיבא. לעומת זאת, מסורת שנמסרה בשם האר"י גורסת כי אחוזת הקבר היא קברו של נקדימון בן-גוריון, שנזכר בגמרא, בכפיפה אחת עם כלבא שבוע כאחד מעשירי ירושלים בשלהי ימי בית שני.
כיום מקובלת במחקר ההיסטורי ההנחה שאחוזת הקבר הייתה שייכת למשפחת מלכי ממלכת חדייב ששכנה בין ארץ אשור לבין ארמניה. הכניסה למערת הקבורה נמצאת בתור רחבה רבועה החצובה כולה באבן. ממפלס הרחוב יורדות אל הרחבה 23 מדרגות. מערת הקבורה עצמה מורכבת משני מפלסים שונים, ארבעה חדרים בקומה העליונה ושלושה חדרים בקומה התחתונה.
