קברי הסנהדרין

במשך מאות בשנים, לכל עיר בארץ ישראל הייתה סנהדרין משלה, פנל המונה 23 שופטים שהיוו את הסמכות השיפוטית הגבוהה ביותר בעיר. אך בירושלים, בנוסף לפורום של ה-23, הייתה סמכות גבוהה אף יותר – הסנהדרין הגדולה. קוורום זה, המונה 71 חברים היה מושב הצדק המשמעותי ביותר, שפסק בעניינים שונים הקשורים לחוק היהודי, דן במקרים הקשורים למלך ושימש כבית המשפט הגבוה לערעורים. הסנהדרין התכנסה מדי יום באולם חצובת האבנים, שנבנה בתוך בית המקדש, כסמל לאיחוד בין שמים וארץ בתהליך השיפוט. כמו שאר האוכלוסיה בירושלים, חברי הסנהדרין נקברו בקברים ותאי קבורה מחוץ לחומות העיר. האתר המכונה קברי הסנהדרין ממוקם בפארק קטן בפאתי שכונת סנהדריה האורתודוקסית בירושלים. הקברים, מתקופת בית שני, נחקקו לתוך האבן בין שבילים עשביים. האתר אוזכר לראשונה בשנת 1235 ע"י רבי יעקב השליח, אשר תיאר אותו כ"קבר שבו הרבה אנשים חכמים קבורים... מערה בתוך מערה". ציור של הקברים משנת 1659 מתאר מבנה מרשים בעל אכסדרה יפיפייה ומקושתת. למרבה הצער, העיטורים החיצוניים המרהיבים הללו כבר מזמן אינם, אך הקברים בני ה-2000 עדיין שומרים על ערכם הארכיאולוגי, ומושכים אליהם מאמינים רבים המגיעים להתפלל ולהכניס פתקים בסדקי הקברים.