ארמון הגבירה טֻנשֻק - קצר סית טֻנשֻק

הגברת טֻנשֻק בת עבדאללה אלמט'פריה, הייתה אשתו של השליט הממלוכי מוט'פר א-דין. את המבנה הקדישה בסוף המאה הארבע-עשרה למסדר צופי, קבוצת מיסטיקנים מוסלמים. הגבירה נשארה לגור בארמון עד יום מותה. היא נקברה במבנה הקבר שממול. בחזית המבנה שולבו עיטורי אבן האופיינים לתקופת שלטונם של הממלוכים בירושלים: שילוב אבנים בצבעי שחור-לבן (חלק מהאבנים השחורות נפגעו או נעלמו עם השנים ונותרה רק האבן הלבנה), עיטור נטיפים הנקרא מוקרנס, ואבלק – שילוב אבנים אדומות וצהבהבות – כל אלו מעידים על המבנה כי נבנה בזמן שלטון הממלוכים בארץ ישראל. גם סורגי הברזל על החלונות אופייניים לבנייה הממלוכית, עם עיגול בנקודת המפגש של הסורגים. סורגים בדוגמה זו נוכל לראות ברחובות נוספים בעיר העתיקה. במאה השש-עשרה נכנעה ירושלים הממלוכית בפני הצבא העות'מאני החמוש ברובים ובתותחים. תחת השלטון העות'מאני הפכה ירושלים לעיר ספר בשולי האימפריה, אך עם זאת הר הבית נותר מרכז דתי חשוב. בתקופה זו התגוררה במקום חָ'‏אסקי סולטאנה, האהובה בנשותיו של הסולטאן סולימאן המפואר, בונה חומות ירושלים, אשר הנהיגה במקום חלוקת מרק חינם לנזקקים מוסלמים. לאורך התקופה העות'מאנית שכנו במקום הסראיה, בית העירייה, הממשל והמשטרה המקומית. כיום שוכן במבנה בית ספר מקצועי.