מוזיאון ישראל גאה להציג לראשונה תערוכה מקיפה המוקדשת ליצירתו של פסח עיר-שי, מעצב גרפי בינלאומי, אמן כרזות ויוצר רב-תחומי יהודי-הונגרי. עיר-שי, שנולד בבודפשט בשנת 1896 בשם אישטוון אירשאי, פעל בתל אביב של שנות ה-20, ולאחר מכן שב להונגריה, שם הפך לאחד המעצבים המודרניסטים הבולטים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. לאחר ששרד את מחנה הריכוז ברגן-בלזן ושוחרר יחד עם משפחתו, עלה לארץ ב-1945. עד לפטירתו בשנת 1968, ביסס את מעמדו כאחד מחלוצי הגרפיקה המודרנית בישראל, כשהוא מותיר אחריו מורשת עשירה, חדשנית ומעורבת חברתית.
הפסיכולוגיה של הפרסום והטיפוגרפיה המודרנית
בראשית העידן המודרני, עיצוב גרפי שימושי ופרסום הפכו לביטויים מרכזיים של הכלכלה ושל חיי היומיום. עיר-שי, שצמח בסביבה קוסמופוליטית מתקדמת ושאב השראה מהתאוריות הפסיכולוגיות של זיגמונד פרויד, האמין כי מטרת הפרסום היא לעורר רגש ותשוקה, ולא רק להציג את המוצר חזותית. כפי שניסח זאת בעצמו: "בני אדם אינם משתוקקים לתנור, אלא לחום".
כדי להשיג מטרה זו, הוא דגל ביצירת סיפור חזותי שמוביל את עין המתבונן, תוך שילוב מדויק של צבע, תנועה ומתח עם מסר קצר וקולע. מרכיב מהותי ביצירתו היה הטיפוגרפיה והמילה הכתובה. במסגרת זו, עיר-שי התמחה בעיצוב אותיות עבריות מודרניסטיות, נטולות עיטורים ותגים, עבור כרזות ומודעות. החשיבות הרבה שייחס לטקסט ולעיצובו, הן בעברית והן בלועזית, שיקפה את המשקל המיוחד של המילה הכתובה במסורת היהודית.
איש אשכולות של המאה ה-20
התערוכה חושפת את דמותו של יוצר אוונגרדי חלוצי שפעל במגוון רחב של תחומים: מעצב גרפי, מומחה לדפוס, אדריכל, מעצב במה ואף מוזיקאי. עיר-שי היה אמן שמצא פתרון יצירתי לכל אתגר, ראה ביצירתו גשר המחבר בין מסורת יהודית עתיקה לבין רוח המודרניזם, והשתמש בכלי העיצוב לא רק לקידום מסחרי, אלא גם לקידום מטרות חברתיות.
הצגת התערוכה התאפשרה הודות לתרומתו הנדיבה של המעצב והאספן דוד טרטקובר, אשר העניק למוזיאון אוסף משמעותי מיצירותיו של עיר-שי. כמו כן, אנו מודים מקרב לב לבתו של האמן, מרים עיר-שי, על השאלת פריטים נבחרים ומרתקים מתוך עיזבונו האמנותי.
