תערוכות קבע מומלצות וייחודיות במוזיאון ישראל

[caption id="attachment_288803" align="alignnone" width="450"] צילום: באדיבות מוזיאון ישראל[/caption] הצטרפו למסע חווייתי בעקבות ארבעה בתי כנסת משלוש יבשות שמוצגים במוזיאון עם המאפיינים העיקריים שלהם, וביניהם ארונות קודש, בימות, ספסלי מתפללים ועוד. סגנונות העיצוב השונים של בתי הכנסת מלמדים אותנו על השפעות הסביבה ועל אופי חיי הקהילה במקומות שבהם ניצבו. בית הכנסת מן העיירה ויטוריו ונטו שבצפון איטליה, שנבנה בשנת 1700, עוצב בסגנון בארוק איטלקי טיפוסי ומזכיר חדר אורחים בארמונו של בן-אצולה. בשונה ממנו בית-הכנסת "קאדאבאמבאגאם" מקוצ'ין שבדרום הודו, מן המאה ה-16, הוא מבנה מגולף בעץ, שתקרתו המרהיבה מעוטרת במוטיבים דומים לאלה הנראים במסגדים ובמקדשים הינדיים. בית הכנסת מהורב, מדרום גרמניה, נבנה במחצית הראשונה של המאה ה-18. קירותיו ותקרתו מחופים עץ, ומעוטרים בציורים וכתובות מעשה ידי אמן ידוע. בית כנסת זה הוא שריד נדיר למסורת אמנותית שאפיינה בתי כנסת מעץ באזורים הכפריים של פולין וגרמניה. בית הכנסת "צדק ושלום", שנבנה במאה ה-18 בסורינאם בצפון אמריקה הדרומית, מספר את סיפורם של היהודים הספרדים-פורטוגלים שהגיעו מאירופה אל ה"עולם החדש". לצד בתי הכנסת, תוכלו להתרשם מעיטורים לספרי תורה ובהם מעילים, תיקים, טסים ורימונים וכן פרוכות שהשתייכו לקהילות רבות בעולם, ממרוקו ועד פולין, מאפגניסטן ועד הולנד. כל אלה יחד מזמינים את המבקר למסע היסטורי וגיאוגרפי החושף מסורות והשפעות מגוונות.

[caption id="attachment_288872" align="alignnone" width="450"] צילום: באדיבות מוזיאון ישראל[/caption] התצוגה בהיכל הספר של מוזיאון ישראל מזמינה את המבקרים למסע חד פעמי, שעוקב בגישה היסטורית-מחקרית, ובאמצעות פריטים נדירים ביותר, בעקבות גלגולו של ספר-הספרים: ממגילות קומראן - כתבי-היד של המקרא הקדומים ביותר עלי אדמות שנמצאו במדבר יהודה. היצירות הקנוניות האלה שופכות אור על אופייה של החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית-רומית; דרך סיפורם של אנשי קומראן שהיו כת יהודית בדלנית, שטיפחה ציפיות משיחיות וביקשה לתרגם את האידאלים המקראיים לחיי היום-יום; ועד לסיפורו של כתר ארם-צובא – כתב-היד המדויק ביותר בעולם לפי נוסח המסורה, והקרוב ביותר לזה שאנו מחזיקים בידינו היום. היכל הספר הוקם כדי לשמר ולהציג את שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן - גילוי שהיווה נקודת מפנה בחקר תולדות עם ישראל בעת העתיקה. ייחודו של ההיכל בהיותו בניין אידאולוגי, בעל אופי מקדשי, המבטא מסרים רוחניים, והוא נחשב אבן דרך בעולם האדריכלות המודרני.

[caption id="attachment_288797" align="alignnone" width="450"] צילום: באדיבות מוזיאון ישראל[/caption] בגלריה לאמנות ישראלית תוכלו להתרשם ממיטב עבודותיהם של בכירי האמנים מראשית המאה העשרים ועד ימינו, בני דורות שונים ובעלי סגנונות אמנותיים מגוונים. בעשורים הראשונים של המאה ה-20 פעלו בארץ אמנים שיצרו תמונה אידאליסטית של המציאות: הסכסוך הערבי-יהודי והמתיחות הבין-עדתית נעלמו מן התמונה שהם ציירו או טושטשו והוצנעו כדי לפנות מקום לביטויים של תקווה, אופטימיות ולעתים אף נאיביות. דוגמה לכך אפשר לראות בגלריה, בציורו הנודע של ראובן רובין "פירות ראשונים", שתיאר את הארץ כגן עדן מזרחי. לצד אמנים אלה, פעלו אמנים שהתבוננו במציאות בעיניים פקוחות וביקשו לבטא את המצב החברתי, הפוליטי והקיומי בארץ ואף לחולל בו שינוי. דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא בציורו של נפתלי בזם, "לעזרת הימאים", המתייחס לשביתת ימאי ישראל שפרצה ב־1951, ולוויכוח שהתעורר בקיבוצים בשאלת התמיכה בה. כיוון מרכזי אחר באמנות הישראלית ראה באמנות עולם בפני עצמו של קומפוזיציה, של קו ושל צבע והתמקד בשאלות אמנותיות הקשורות לגבולות שבין המציאות לאמנות, לחומרי היצירה או להלכי-הנפש העמוקים ביותר של האמן. ציורו של יוסף זריצקי, יחיעם, מדגים זאת היטב: דמויות האדם שתולות בו במערך צבעוני שנראה כחלקות צמחייה, בשילוב המבטא מתח בין הטבעי לאנושי. קבוצה גדולה נוספת בחרה ב"גם וגם". אמנים אלה שילבו ביצירתם את האישי עם הקולקטיבי ואת הפוליטי והחברתי לכדי אמירה מורכבת. כזו למשל היא עבודתו של לארי אברמסון, "1967" (ג'רוזלם פוסט), שצייר על גבי עיתונים מתקופת מלחמת ששת הימים צורות מופשטות ומוטיבים שונים כגון גולגולת וקווי־מתאר של צמחים. צורות אלו נטענות במשמעות העולה מן האירועים המכוננים של המלחמה, שאחריהם השתנתה הארץ לבלי הכר. התצוגה מבקשת להציג תכנים אלו הרוחשים באמנות הישראלית דרך עבודותיהם של אמנים בני דורות שונים המייצגים מגמות שונות באמנות המקומית. כך היא שואלת שאלות מהותיות הן על מעשה האמנות עצמו והן על יחסה של זו למציאות הסובבת אותנו.