תערוכות הקבע של מוזיאון ישראל יקחו אתכם למסע בעקבות מגילות, היסטוריה ועולם האמנות על כל גווניו. אז מאיזה תערוכות קבע תוכלו להתרשם?

תערוכות קבע מומלצות וייחודיות במוזיאון ישראל

the-israel-museum-Tim-hursley-3.jpg

תערוכות קבע מומלצות וייחודיות במוזיאון ישראל | he

ביקור במוזיאון ישראל הוא הבילוי התרבותי המושלם הודות לתערוכות קבע ייחודיות ומרתקות שמוצגות בשעות הפתיחה של המוזיאון.

התערוכה "06:29 - מחושך לאור" היא הפקה מרגשת של מוזיאון הסובלנות, שחושפת את עומק הרוע הבלתי נתפס שאירע ב-7 באוקטובר. בתערוכה תוכלו להחשף לעדויות של נשים אמיצות ששרדו את התופת, לתיעודים מצמררים של הצלם זיו קורן ולמיצגים שמתמקדים בערבות ההדדית שהפגינו אזרחי מדינת ישראל ויהודי התפוצות מאז.בנוסף, הסיור כולל ביקור בתערוכה "מתעדים את ישראל: 75 שנות חזון" שתפגיש את המבקרים עם צילומי ארכיון מרהיבים מההיסטוריה של מדינת ישראל.&nbsp;מבקרי התערוכה חווים את המעבר מהחושך אל האור דרך נקודת מבטם של יוצרי הקולנוע התיעודי המוערכים נועם שלו וקובי סיט, ובאמצעות עדשת המצלמה של הצלם זיו קורן. התערוכה לוקחת את המבקרים למסע מעמיק אל תוך האירועים מה-7 באוקטובר ואל תוך נפשה של החברה הישראלית.העדויות בתערוכה מוצגות בפורמט וידאו חדשני, על מסכים ענקיים הפרושים על פני חלל התערוכה, באופן המעניק למבקר תחושה של מפגש אישי, פנים מול פנים עם נותנות העדות.אוצר התערוכה הוא מלכי שם טוב, אביו של עומר שם טוב ששוחרר משבי חמאס ב-22 בפברואר, 2025 לאחר 505&nbsp;ימים&nbsp;בשבי.

סיור מרגש במוזיאון הסובלנות ירושלים

2. Eclipse Media.jpg

סיור מרגש במוזיאון הסובלנות ירושלים | he

הצטרפו לסיור עכשווי ומטלטל בשתי תערוכות מרתקות שמוצגות במוזיאון הסובלנות:  "מחושך לאור 06:29" ו"מתעדים את ישראל: 75 שנות חזון".



אילו עקבות הותירה המציאות המלחמתית בעורף ובחזית, על השדה האומנותי המקומי?&nbsp; חמישה אומנים ואומניות ירושלמים בולטים מציגים עבודות שנוצרו במהלך שנתיים של מלחמה רבת־ זירות: מהטבח ומתקפת הפתע על ישראל ביום שמחת תורה תשפ"ד ועד הפסקת האש בערב שמחת תורה תשפ"ו.&nbsp; אלה היו שנתיים ישראליות שההתרחשויות שבהן יכלו לכלכל שנים ארוכות של היסטוריה בכל מדינה אחרת, התרחשויות שפגשו את המעשה האומנותי בצורות שונות: ישירות או עקיפות, מפורשות או מופשטות. העבודות, שנעשו במדיומים מגוונים – ציור, רישום, צילום והדפס – מאפשרות מבט על המעבדה האומנותית: תגובות כמעט ראשוניות שחוקרות ובודקות, עדויות לרוחות ולרגשות שחדרו את קירות הסטודיו המוגן וטלטלו אותם טלטלה עזה.&nbsp;שם התערוכה לקוח מתוך שורה של המשורר הירושלמי ישראל אלירז (בספרו "האם צפויה התבהרות"). אלירז לימד אותנו להביט במציאות באמצעות האמנות, לבודד את הרגע על הסתירות והרגשות שהוא נושא עימו.&nbsp; זהו המבט שאנו מבקשים להציע גם כאן – לאחר שנתיים של מלחמה שלא לגמרי הסתיימה. "כל החשבון עוד לא נגמר". אלו כרגע חיינו.מנהל בית אבי חי: ד"ר דוד רוזנסון אוצרים: עמיחי חסון וריקה גרינפלד ברנע הפקה: אייל לויט, אורלי חיים ושחר מונטלייק | עיצוב תערוכה: סטודיו דוב אברמסון &nbsp;

אלה כרגע חיי - תערוכה בגלריית בית אבי חי

beit-avi-chai-my-life-now-exhibition-ALON-KEDEM.jpg

בהשתתפות האומנים - מידד אליהו, רעיה ברוקנטל, נגה גרינברג, אלקנה לוי ואלון קדם.

<a target="_blank" rel="noopener noreferrer" href="https://qrco.de/bgZbxJ">התערוכה – "הכל על הקול"</a> במוזיאון המדע<a target="_blank" rel="noopener noreferrer" href="https://www.itraveljerusalem.com/he/attraction/bloomfield-science-museum"> </a>מזמינה את המבקרים להיכנס לעולם שבו קול, תנועה וטכנולוגיה נפגשים לחוויה רב־חושית מפתיעה. זו תערוכה פעילה וסוחפת, שמעודדת סקרנות, משחק וחקירה - &nbsp;ומתאימה לילדים, לנוער ולמבוגרים כאחד.במהלך הביקור ב<a target="_blank" rel="noopener noreferrer" href="https://qrco.de/bfSpPi">מוזיאון המדע</a> תוכלו לנגן באמצעות משקל הגוף, ליצור מוזיקה על כלי נגינה לא שגרתיים, לשלוט בצלילים בעזרת תנועות ידיים וחיישנים אלקטרוניים, ולגלות כיצד הקול משתנה, מתעוות ואף הופך לצבע ולצורה. כל מוצג בתערוכה מזמין להתנסות אישית וללמידה חווייתית דרך משחק.התערוכה מציגה עבודות מקוריות של האמן הבינלאומי מיכאל ברדקה, יוצר בינתחומי הפועל על התפר שבין אמנות, מדע וטכנולוגיה. עבודותיו מתמקדות ביצירת חוויות אינטראקטיביות שמעוררות את החושים ומאפשרות למבקר להיות חלק פעיל מהיצירה.הביקור בתערוכה הוא הזדמנות לשלב בילוי משפחתי איכותי עם למידה והשראה, בתוך מרחב מעוצב ומונגש. זוהי חוויה שמצליחה להפעיל את הראש, האוזניים והגוף, ולהשאיר את המבקרים עם חיוך וסקרנות לעוד.

תערוכת "הכל על הקול" במוזיאון המדע

science-museum-sound-exhibition-featured.jpg

התערוכה – "הכל על הקול" במוזיאון המדע ירושלים מציעה חוויה אינטראקטיבית יוצאת דופן לכל המשפחה. המבקרים בתערוכה מנגנים עם הגוף, שולטים בצלילים בתנועה, מגלים איך קול נראה ואיך צבע נשמע. שילוב מרתק של מדע, מוזיקה וטכנולוגיה - בהתנסות פעילה, מסקרנת ומעוררת השראה.

פעילויות מדע חווייתיות לילדים

תערוכות בירושלים

תערוכות

תערוכה

כל שם, תאריך הלידה, עיר הלידה ומקום המוות מודפסים בבירור על דפי הספר המוארים באלומת אור עדינה בין העמודים. גודלו האדיר של הספר מעיד על האובדן הקולקטיבי, הבלתי נתפס והעצום לאנושות כולה ולעם היהודי בפרט. &nbsp;הדפים הריקים של הכרך האחרון בספר מסמלים את השמות שעדיין צריך לאתר, לתעד ולהנציח. המיצג פתוח לקהל הרחב והמבקרים יוכלו לדפדף בין דפי הספר ולחפש שמות וקרובי משפחה, ולהתייחד עם זכרם של הנרצחים.&nbsp; &nbsp;לצפייה: <a target="_blank" rel="noopener noreferrer" href="https://www.youtube.com/watch?v=e4BBhDTv2cc&amp;t=4s&amp;ab_channel=YadVashem%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%9D">לחצו כאן</a>הכניסה חופשיתשעות הביקור: ימים א-ה 08:30 – 17:00 ימי שישי וערבי חג 08:30 – 14:00 כניסת מבקרים תתאפשר עד חצי שעה לפני הסגירה

מיצב חדש ביד ושם: ספר השמות

איך מנציחים שם?  איך גורמים לשם לחיות את הסיפור שמאחוריו גם כשאין מי שיספר אותו?
"ספר השמות" הוא תוצר ייחודי של עבודה קפדנית ושל השקעה רבה המצליחה להנציח ארבעה מיליון ושמונה מאות גברים, נשים וילדים שפרטיהם נאספו ואותרו עם השנים.

מיצב חדש ומרגש

היצירות הקנוניות האלה שופכות אור על אופייה של החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית-רומית; דרך סיפורם של אנשי קומראן שהיו כת יהודית בדלנית, שטיפחה ציפיות משיחיות וביקשה לתרגם את האידאלים המקראיים לחיי היום-יום; ועד לסיפורו של כתר ארם-צובא – כתב-היד המדויק ביותר בעולם לפי נוסח המסורה, והקרוב ביותר לזה שאנו מחזיקים בידינו היום.היכל הספר הוקם כדי לשמר ולהציג את שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן – גילוי שהיווה נקודת מפנה בחקר תולדות עם ישראל בעת העתיקה. ייחודו של ההיכל בהיותו בניין אידאולוגי, בעל אופי מקדשי, המבטא מסרים רוחניים, והוא נחשב אבן דרך בעולם האדריכלות המודרני.

מגילות קומראן בהיכל הספר

התצוגה בהיכל הספר של מוזיאון ישראל מזמינה את המבקרים למסע חד פעמי, שעוקב בגישה היסטורית-מחקרית, ובאמצעות פריטים נדירים ביותר, בעקבות גלגולו של ספר-הספרים: ממגילות קומראן – כתבי-היד של המקרא הקדומים ביותר עלי אדמות שנמצאו במדבר יהודה.

גלו את כתבי היד העתיקים ביותר של המקרא

בעשורים הראשונים של המאה ה-20 פעלו בארץ אמנים שיצרו תמונה אידאליסטית של המציאות: הסכסוך הערבי-יהודי והמתיחות הבין-עדתית נעלמו מן התמונה שהם ציירו או טושטשו והוצנעו כדי לפנות מקום לביטויים של תקווה, אופטימיות ולעתים אף נאיביות. דוגמה לכך אפשר לראות בגלריה, בציורו הנודע של ראובן רובין "פירות ראשונים", שתיאר את הארץ כגן עדן מזרחי. לצד אמנים אלה, פעלו אמנים שהתבוננו במציאות בעיניים פקוחות וביקשו לבטא את המצב החברתי, הפוליטי והקיומי בארץ ואף לחולל בו שינוי. דוגמה בולטת לכך אפשר למצוא בציורו של נפתלי בזם, "לעזרת הימאים", המתייחס לשביתת ימאי ישראל שפרצה ב־1951, ולוויכוח שהתעורר בקיבוצים בשאלת התמיכה בה.כיוון מרכזי אחר באמנות הישראלית ראה באמנות עולם בפני עצמו של קומפוזיציה, של קו ושל צבע והתמקד בשאלות אמנותיות הקשורות לגבולות שבין המציאות לאמנות, לחומרי היצירה או להלכי-הנפש העמוקים ביותר של האמן. ציורו של יוסף זריצקי, יחיעם, מדגים זאת היטב: דמויות האדם שתולות בו במערך צבעוני שנראה כחלקות צמחייה, בשילוב המבטא מתח בין הטבעי לאנושי.קבוצה גדולה נוספת בחרה ב"גם וגם". אמנים אלה שילבו ביצירתם את האישי עם הקולקטיבי ואת הפוליטי והחברתי לכדי אמירה מורכבת. כזו למשל היא עבודתו של לארי אברמסון, "1967" (ג'רוזלם פוסט), שצייר על גבי עיתונים מתקופת מלחמת ששת הימים צורות מופשטות ומוטיבים שונים כגון גולגולת וקווי־מתאר של צמחים. צורות אלו נטענות במשמעות העולה מן האירועים המכוננים של המלחמה, שאחריהם השתנתה הארץ לבלי הכר.התצוגה מבקשת להציג תכנים אלו הרוחשים באמנות הישראלית דרך עבודותיהם של אמנים בני דורות שונים המייצגים מגמות שונות באמנות המקומית. כך היא שואלת שאלות מהותיות הן על מעשה האמנות עצמו והן על יחסה של זו למציאות הסובבת אותנו.

ביקור בגלריה לאומנות ישראלית

בגלריה לאמנות ישראלית תוכלו להתרשם ממיטב עבודותיהם של בכירי האמנים מראשית המאה העשרים ועד ימינו, בני דורות שונים ובעלי סגנונות אמנותיים מגוונים.

 מיטב העבודות של בכירי האמנים הישראלים

סגנונות העיצוב השונים של בתי הכנסת מלמדים אותנו על השפעות הסביבה ועל אופי חיי הקהילה במקומות שבהם ניצבו. בית הכנסת מן העיירה ויטוריו ונטו שבצפון איטליה, שנבנה בשנת 1700, עוצב בסגנון בארוק איטלקי טיפוסי ומזכיר חדר אורחים בארמונו של בן-אצולה. בשונה ממנו בית-הכנסת "קאדאבאמבאגאם" מקוצ'ין שבדרום הודו, מן המאה ה-16, הוא מבנה מגולף בעץ, שתקרתו המרהיבה מעוטרת במוטיבים דומים לאלה הנראים במסגדים ובמקדשים הינדיים.בית הכנסת מהורב, מדרום גרמניה, נבנה במחצית הראשונה של המאה ה-18. קירותיו ותקרתו מחופים עץ, ומעוטרים בציורים וכתובות מעשה ידי אמן ידוע. בית כנסת זה הוא שריד נדיר למסורת אמנותית שאפיינה בתי כנסת מעץ באזורים הכפריים של פולין וגרמניה.בית הכנסת "צדק ושלום", שנבנה במאה ה-18 בסורינאם בצפון אמריקה הדרומית, מספר את סיפורם של היהודים הספרדים-פורטוגלים שהגיעו מאירופה אל ה"עולם החדש".לצד בתי הכנסת, תוכלו להתרשם מעיטורים לספרי תורה ובהם מעילים, תיקים, טסים ורימונים וכן פרוכות שהשתייכו לקהילות רבות בעולם, ממרוקו ועד פולין, מאפגניסטן ועד הולנד. כל אלה יחד מזמינים את המבקר למסע היסטורי וגיאוגרפי החושף מסורות והשפעות מגוונות.

קדושה ויופי בשדרת בתי-הכנסת - תערוכת קבע במוזיאון ישראל

הצטרפו למסע חווייתי בעקבות ארבעה בתי כנסת משלוש יבשות שמוצגים במוזיאון עם המאפיינים העיקריים שלהם, וביניהם ארונות קודש, בימות, ספסלי מתפללים ועוד. 

הצטרפו למסע בעקבות ארבעה בתי כנסת משלוש יבשות

חניה בתשלום

Free Parking

נגיש

Accessibility

צילום: באדיבות מוזיאון ישראל

מתאים למשפחות

Family

מתאים לילדים

Kids Friendly

תערוכה ייחודית במוזיאון ישראל.

פתוח בשבת

Open on Saturday

דממה רועשת: אמנות וסאונד

תערוכה מיוחדת במוזיאון ישראל.

המדיום והמסר: 600 שנות הדפס

עיצוב, מסורת ואוונגרד: הרטרוספקטיבה של פסח עיר-שי במוזיאון ישראל.