אבו שוקרי

שבת בצהריים בעיר העתיקה, הרחובות הומים בקבוצות של תיירים. אנחנו בתפר בין הרובע הנוצרי למוסלמי, על הויה דולורוזה, והרעב מציק. אצל "לינה" התור מסתרך ומתפתל אל הרחוב, ואנחנו מחליטים להמר על החומוסיה הקטנה שמדריך התיירים החמוד המליץ לנו עליה בהמשך הרחוב. בחוץ אין שום שלט, שלא כמו בתמונות כשחיפשתי אותה עכשיו באתר כדי לכתוב חוות דעת. אם חלפתם על פניה, פשוט תשאלו מישהו מבעלי העסקים. בפנים כוך קטן, 4-5 שולחנות, ולמרבה המזל כמעט מיד מתפנה שולחן. המקום פועל בשיטת הכיסא החם. לעיתים מזיזים קצת את השולחן, כדי שהסועד שנכנס כרגע יוכל לעבור לשולחן הפנימי.אבל לא באנו כדי לקבל שרות מפנק או מסעדה מפונפנת...לכאן באים לאכול חומוס. אין תפריט...כי אין צורך. הזמנו חומוס גרגרים, חומוס פול ומשוואשה. לחמישה אנשים..ותאמינו לי שזה הספיר. בזמן שקיבלנו את החומוס, עם הפיתות הטריות מהמאפיה ועם מעט ירקות בצלחת ... בחוץ חלפה קבוצת צליינים ושרה. ואילו אצלנו דמעות של עונג זלגו אל הצלחת. החומוס היה מדהים. אמנם הגרגרים לא היו חמים, אבל השילוב של כל המרכיבים היה מושלם. זה היה הרכות של החומס, עם הגרגרים ומעל לכל החמצמצות של הטחינה... אין דברים כאלה. שילמנו 20 ש"ח לצלחת, לקחנו חומוס הביתה וברכנו את אלוהי החומוס שהוביל אותנו לכוך הקטן והצנוע הזה שעושה חומוס מדהים. נחזור בלי נדר.